בידספיריט | יוסל ברגנר

יוסל ברגנר - 2017 – 1920. תימנים יהודים בעדן, 1948 , שמן על קרטון, 38x46 ס”מ, חתום. חתום, מתואר ומתוארך מאחור. עוד לפני שעלה יוסלה ברגנר לישראל בשנת 1950, כבר מתגלה האמן ביצירה זו כנושא עמו רגישות עמוקה לסבל היהודי ולתודעה של גלות, שבריריות ושייכות. הציור, המתאר יהודים תימנים בעדן, אינו מבקש לתעד מציאות באופן ריאליסטי בלבד, אלא מבקש לתרגם אותה לתודעה פיוטית־סוריאלית, בין עולמות. הדמויות בציור, ככל הנראה בני משפחה תימנית בלבוש מסורתי, מונחות במרחב מאופק- ספק מקומי, ספק דמיוני. הקווים הרכים והצבעוניות המונוכרומטית־כמעט, משווים לסצנה אווירה של עצבות מהורהרת, אך גם של פיוס שקט. ברגנר אינו עוסק באקזוטיקה של ה”אחר”, אלא ביכולת של הדימוי לספר את סיפורו של הזר למחצה, כבן ברית. בשנת 1948 — שנת קום המדינה — הבחירה להתמקד בקהילה של עולים תימנים מצביעה על מחויבות מוקדמת של ברגנר לאוניברסליות של הסבל, לאפשרות של שותפות בין קבוצות שונות, ועל שאיפה לעצב זהות ישראלית רבת־שכבות. כבר כאן ניתן לזהות את שפת הסמליות שתלווה אותו בהמשך: מבטים מרוחקים, תווי פנים דקים כחותמות של שתיקה, ואובייקטים שמרחפים בין ממשות לחלום. היצירה הזו, מעבר להיותה מסמך תרבותי־חברתי, היא גם שיר חזותי על גלות והתקבצות, על שונות וקיום משותף.