בידספיריט | שרגא ווייל


שרגא ווייל - 2009 - 1918. 4 ציורי הכנה לפרסקו בחדר האוכל של קיבוץ עין המפרץ, 1953, אקוורל על נייר, 33x22 כ”א (יחד 49x117 ס”מ), כ”א חתום. ציור הקיר בחדר האוכל של קיבוץ עין המפרץ, שצויר בקיץ 1954, הוא פרי עבודתם המשותפת של שני ציירים מובילים בתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר: שרגא וייל ושמואל (שמוליק) כץ. הפרסקו, שהשתרע לכל אורכו של קיר חדר האוכל בקיבוץ הצפוני, גילם את השאיפה של התרבות הקיבוצית לפתח אמנות ציבורית שתבטא את ערכיה המרכזיים ותקרין ברוחה על חיי הקהילה. במשך שנים רבות, כפי שניתן לראות בצילומי ארכיון מהתקופה, היווה הציור הזה רקע לכל אירוע, חג וטקס של קהילת עין המפרץ ודורות של ילדים גדלו על ברכיו. ציור הקיר היה בנוי משבע אפיזודות שכולן קשורות לחיי הקהילה החקלאית וחגיה: ארבע מהן מתארות את עובד האדמה הקוצר את החיטה, רועה הכבשים, דייג וקוטפת הרימונים, ושלוש סצנות נוספות מתארות את הווי החגים: חלילן, מתופפת בתוף מרים וזוג רוקד. כץ ווייל חילקו ביניהם את שלבי ההכנה: ארבעת הדפים שלפנינו, שוייל חתום עליהם לבדו, העיבוד של המוטיבים לתוך גריד משובץ, כשלב מקדים להגדלה על הקיר. הם מתארים את עובד האדמה, קוטפת הרימונים, המתופפת וזוג הרקדנים. וייל וכץ – שניהם ילידי צ'כיה ואוסטריה שהיו ידידים קרובים מנעוריהם בתנועת השומר הצעיר - ביצעו את הציור השאפתני הזה במשותף אחרי שחזרו מהשתלמות בפריז: הנהלת הקיבוץ הארצי שלחה אותם אל 'מכה' של לימודי האמנות במטרה שירכשו ידע וניסיון בטכניקות של אמנות ציבורית: הדפס, תחריט, חיתוך-עץ וציור-קיר. בשובם התגייסו למשימה: יחד בחרו במוטיבים המתאימים, עיצבו את הדמויות ומימשו את הידע המקצועי שלמדו. לצורך ביצוע הציור נבנו פיגומים, נרכשו חומרים והעבודה נמשכה כחודש ימים. האידיאל האמנותי של ציירי הקיבוץ הארצי, בראשם יוחנן סימון מגן-שמואל, היו ציורי הקיר האידיאולוגיים של דייגו ריוורה המקסיקאי וחבריו הברזילאיים. חשוב לציין שציור הקיר בחדר האוכל של עין המפרץ הוא מן המקרים הבודדים שאידיאל זה התממש במלואו, ומילא את ייעודו כאמנות קולקטיבית בתוך הקהילה, באוריינטציה אידיאולוגית ובסגנון מקראי וארכאי מעט, כיאה לרוח החלוצית של המקום. אלא שברבות הימים, סר חינו של הציור בעיני חברי הקיבוץ, שחשו שעבר זמנו, והם בנו קיר חוצץ שהסתיר אותו ואפשר העלאה של קישוטים אחרים. בתחילת שנות השמונים, תכננו להרוס את הקיר כולו, במסגרת שיפוץ כללי של חדר האוכל. חמישה מבין הציורים המקוריים ניצלו ברגע האחרון בזכות אחד מחברי הקיבוץ שהעריך את חשיבותם ההיסטורית וכיום הם מוצגים בחלל תצוגה מיוחד בקיבוץ, לאחר שעברו שיחזור במעבדת הרסטורציה של מוזיאון ישראל. רישומי נייר אלה משמרים את רוח הזמן ואידאולוגיה חקלאית שעבר זמנה. טלי תמיר