בידספיריט | ראובן רובין

ראובן רובין - 1974 - 1893. אליהו במרכבת האש, 1970/71, שמן על בד, 116x89 ס”מ, חתום. חתום ומתואר מאחור. מקוריות הציור אושרה ע”י גב’ כרמלה רובין, בית ראובן, תל אביב. מקור: אוסף הנרי קרונגולד, מלבורן, אוסטרליה. ראובן רובין אהב לצייר סוסים; על-פי-רוב, צמדי סוסים. מהיכן אהבתו לנושא? עוד מאז 1929, עת צייר ציור-שמן של שני פרשים ערביים רוכבים על סוסים (אחד לבן, שני אדמדם) בלב כרם זיתים ולרקע כפר ערבי. באותה עת, תיעד רובין מרוץ סוסים ערביים שהתקיים ב”חוות גורדון” שבשפך הירקון. סביר גם, שמראה ערבים על סוסים – תופעה שגורה ביישובים ערביים – השתלב בקסם המזרח, לו היה ראובן נתון מאז שנותיו הראשונות בארץ. לימים, בשנות ה- 60, כאשר תגאה בו נוסטלגיה לאוריינט האידילי, ייצור ראובן ליתוגרפיות של ערבים דוהרים על שני סוסים, ערבי מוביל שני סוסים וערבי נוהג שני סוסים. יותר ויותר, הפכו הסוסים הערביים לפנטזיה שהציתה את דמיונו של ראובן ונסכה מיסטיות ואקזוטיקה בייצוגיו הארצישראליים. עתה, החל צובע את סוסיו: מתישהו באותו עשור, צייר את ”שקיעה בנגב” בדמות עדר סוסים כחולים לרקע שמש נמוגה. בציור אחר דאז – צמד סוסים לבנים דוהרים בשדה. וב- 1964 – שני סוסים כחולים. אפשר, שהתקנא בפרנץ מארק, האקספרסיוניסט הגרמני, שצייר ב- 1911 סוסים כחולים. אך, לקראת סוף שנות ה- 60, החל דמיונו של ראובן לנסוק אל מרחבי-על חזיוניים, שעה שנתפס לסיפור התנ”כי על אליהו העולה בסערה השמימה לעיני אלישע: ”ויהי, והמה הולכים הלוך ודבר, והנה רכב אש וסוסי אש, ויפרידו בין שניהם, ויעל אליהו בסערה השמים.” (”מלכים ב”, ב, 12) בעבור ראובן, המראה הדרמטי והמכשף היה בבחינת תשובה יהודית למיתוס הנוצרי של העלייה השמימה. ובעוד האמנות המקומית מכירה את צמד סוסיו של נחום גוטמן, המדהירים כרכרה ביפו ובתוכה ערביה מפורכסת, ציור סוסי האש של ראובן הציע התרחשות פלאית, נסית, טרנסצנדנטית, שעיצובה לרקע לילי העצים את מופע האור המסעיר. ב- 1969 יצר ראובן שלושה חלונות ויטראז' באולם המרכזי במשכן נשיאי ישראל, ירושלים. החלון הימני עוצב בתמונת מרכבת האש של אליהו, ועיקרה - שני סוסים יוקדים בדהרה שמימית, בעוד אלישע נותר על הקרקע. שני החלונות השכנים ייצגו את המלך דוד נכנס לירושלים מנגן בנבל ואת מאבק יעקב והמלאך. שלושה דימויים של קידוש ההוויה הלאומית (דוד=מלכות ישראל, יעקב=ישראל, אליהו=מבשר המשיח). הציור הנוכחי נוצר בעקבות ובהשראת הוויטראז'. כאן, דמותו של אליהו רשומה בחריטה לבנה בתוך אש-המרכבה, כשהוא מושיט את אדרתו הכחולה לאלישע הכורע מתחת על ברכיו. ראובן לא הרפה מהנושא: ציור-שמן נוסף מאותה עת ייצג חלון (אגרטל פרחים על אדנו) הנפתח אל מראה שני סוסים אדומים הדוהרים למרומים, ומאחוריהם אופן אחד מאופני המרכבה. מביתו שבקיסריה, ימשיך ראובן להתבונן החוצה ולראות את צמד הסוסים דוהרים ברקיע, נוסכים פלא ושגב בנוף המקומי. כמו הכשיר ראובן את עלייתו שלו (ב- 1974) למעלות קדושים וטהורים. גדעון עפרת