כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 76:
יוסף זריצקי
|
|
|
נמכר ב: $32,000
הערכה :
$
15,000 - $20,000
עמלת בית המכירות: 15%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
1985 - 1891
ללא כותרת,
שמן על בד, 97X116 ס”מ,
חתום.
יוסף זריצקי היה בין החברים באגודת הציירים שהקימו את ”אופקים חדשים” ב 1950 . החזון שלהם היה ליצור אמנות מקורית ולהזדהות עם אמנות עכשווית. בהמשך הפכה ההפשטה לדגל האמנותי של ”אופקים חדשים”, כי העכשוויות פורשה באפן כללי כויתור על המחויבות לתאר את המציאות מתוך נאמנות למראה עינים. (יגאל צלמונה, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010 עמ’ 163).
זריצקי היה פורץ דרך באמנות הישראלית במחצית השניה של המאה ה-20 . הוא היה האב הרוחני והמוביל המרכזי לקראת הפשטה בציור ובפסול של שנות ה-50 .
הציור שלפנינו שייך ליצירות המאוחרות של זריצקי שנעשו בקבוץ צובה בקיץ של 1983 בסטודיו שלו, שנתים לפני מותו, והוא חלק מקבוצת ציורים המתארים את הנוף בצובה מבעד לחלון. שוב לא נפנה עוד זריצקי אל הנוף הסובב אותו בצובה כפי שנהג קודם, כי אם אל המראות שבפנים הסטודיו. הוא פורץ בסדרה זו בבדיו ובדפיו חלונות של אור. העין, החלון והטבע הנשקף בעדו, שבים ומופיעים כשלושה מוקדים של האירוע החזותי. מן העין, דרך החלון אל הטבע. הטבע נתפש כמשל כיוון שנקלט דרך החלון.
”האמן” אומר זריצקי, מוכרח תמיד לחזור ולהסתכל בחלון, לגביו החלון הוא אמצעי שבו מאתרת התודעה את היש וקובעת אותו במקומה ובזמנה. אך בעוד שברנסאנס המראה הנשקף מהחלון הוא מבודד מהצופה, אובייקטיבי כביכול, מטילים החלונות של זריצקי את הצופה פנימה, אל תוך עולם היצירה המשתנה ללא הרף בזרימת תהליכי התהוותה.
זריצקי מעניק בציור זה בטוי ציורי להתרשמותו, לרגשותיו ולתגובותיו האישיות למושא השראתו, למה שהתרחש באותו רבוע, אותו חלון, שממוסגר בתודעתו בשעה שצפה בטבע שמבעד לו. (מרדכי עומר, יוסף זריצקי, מסדה, 1987 עמ’ 209-210)
מירי בן-משה, אוצרת אוסף האמנות של הפניקס, חברה לביטוח.
תפריט נגישות
