|
פריט 21:
ניב תשבי
|
|
|
נמכר ב: $6,500
הערכה :
$
7,000 - $10,000
עמלת בית המכירות: 18%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
נ. 1986
המתופף, 2023 ,
MDF ועץ צבוע, 164X63X106 ס"מ,
חתום, עותק חתום, עותק 2 AP + 1/3 .
ניב תשבי הוא אחד השמות החמים בסצינת האמנות המקומית אחרי שהציג תערוכת
יחיד במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית השנה (2024) שזכתה לביקורות נלהבות וסיקור תקשורתי נרחב.
עבודתו של תשבי, בוגר בצלאל, נעה בין מדיומים שונים: פיסול, מיצב, הדפס ציור ואיור. המסע האמנותי של תשבי התעצב סביב סקרנות מתמשכת לגבי האפשרויות
היצירתיות במרחב התלת ממדי. בעידן הדיגיטלי הנשלט לרוב על ידי אינטראקציות מסכים פאסיביות, עבודותיו מתמודדות עם היחס בין שטיחות לנפח, ודורשות התבוננות
אקטיבית. בעבודותיו האחרונות, הוא מציף שאלות אודות חירות ושחרור )אישי ומנטלי, אך גם חברתי ופוליטי( ומעמיד אותן מול מנגנונים של ארגון וסדר, המבטאים דיכוי
ושליטה.
באמצעות פורמטים מבדרים, הפסלים והמייצבים של תשבי חוגגים את מורכבויות נפש
האדם. דמויותיו מביעות הומור וצחוק, עם נימה דקה של תחושת אימה וחרדה. באופן
סמלי, באמצעות השטחת חומר, עבודתו בתלת ממד מדגישה ומאתגרת את הדו-ממדי.
השטיחות החומרית אף היא סימבולית - עבודותיו בוחנות את נטיית המין האנושי לתפוס עליונות על הטבע.
"הקרנבל", תערוכת יחיד שהציג השנה (2024) במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, כללה מיצב גדול ממדים - סצנה המורכבת מסדרה של חמישה עשר פסלים בקנה מידה אנושי הצועדים יחדיו בכיוון אחד. במקורו, קרנבל הוא טקס עממי המבליט יסודות של חופש, פנטזיה ודמיון. הוא מתריס נגד הסדר החברתי בכך שהוא חוגג משאלות אסורות, פריצת גבולות ואיסורים וחדוות יצרים. החגיגיות, העליצות, הצבעוניות הבוהקת, יחד עם השימוש של תשבי בהומור, משחקיות ושעשוע, מעניקים לעבודות מעטפת אסתטית מרהיבה ומושכת. יחד עם זאת, במבט המתעכב על הסצנה והדמויות, מסתמן כי תשבי משתמש בקרנבל כמכשיר לביקורת חברתית ופוליטית. הקרנבליות, על טקסיותה והגוף הגרוטסקי העולים ממנה, מייצרים אמירה חריפה בהקשר של התהלוכות והמצעדים המאורגנים. זו קריאה חתרנית העטופה באסתטיקה חזותית מושכת וחוש הומור מפותח, המבקשת להפנות זרקור להדרה, כמו גם לפולחן ולסגידה שלנו כחברה לטקסיות המצעדים הצבאיים, לצריכה האינסופית של אלימות, כוחניות וכאוס. בנוסף לתערוכת היחיד במוזיאון הרצליה השנה, הציג תשבי תערוכות יחיד נוספות, ביניהן: ״סנוז״ במחסן 2, יפו (2017) ו״מפעל חיים״ ברוטשילד 69 , תל אביב, במסגרת מלגת בוגרים מצטיינים מטעם בצלאל (2014). השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות, בין היתר במוזיאון תל אביב יפו, מוזיאון חיפה, מוזיאון העיצוב חולון, מוזיאון העיר נוישטאדט בגרמניה, מוזיאון הרמן שטרוק, גלריה חנינא, גלריה בנימין ועוד. השתתף ב"חממת מפעל הפיס" בשיתוף יריד "צבע טרי" (2019). זוכה פרס ע״ש הצייר יוסי שטרן מטעם בצלאל (2012) וציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל ע״ש בן יצחק (2018).
פסל 'המתופף' שצעד בראש התהלוכה והוביל את התערוכה "הקרנבל", מתאר דמות נגן תזמורת בקנה מידה אנושי. הוא נועץ את מקלות התוף בעיניו, כמו מנסה להסתכל דרך משקפת אל האופק, אשר באופן פרדוקסלי, מעוורת את מי שתפקידו להוביל את הדרך. בכך הוא מאזכר את דמות הנביא העיוור מהמיתולוגיה היוונית, היודע להבדיל בין שקר לאמת, בין טוב לרע, שתפקידו להזהיר מפני העומד להתרחש. יתכן והוא נועץ את מקלות התוף בתוך עיניו מאחר ואינו רוצה לראות לאן מועדות פנינו. צידי התוף נראים כלוע פעור הצועק ומהדהד את פיו הצוהל של הנגן, שיחדיו מייצרים "מנגינה" שהיא בין שמחה וצחוק למקצב התרעה.
תפריט נגישות
