מרים כבסה
נ. 1966

נ. 1966

מעשה החלום, 2022 ,
שמן על אלומיניום, 60X60 ס"מ,
חתום ומתוארך מאחור.

זוכת פרס משרד התרבות על מפעל חיים באמנות פלסטית 2022.
ילידת 1966, קזבלנקה, מרוקו. חיה ועובדת בתל אביב. כבסה היא ציירת ואמנית מיצב ופרפורמנס, אשר פיתחה בפרקטיקה שלה שפה אמנותית אותה היא מכנה 'ציור פעולה בהילוך איטי'. כבסה עושה שימוש בצבע דרך חלקי גופה וכלים שונים (מגבים, מסרקים, מגהצים ועוד) ומדמה פעולה של מכונת סריקה על גבי הבד. השימוש בחומרים ביתיים ובגוף הנשי נתפס כמהלך פמיניסטי המבקש לפרוץ מגבלות חברתיות ומגדריות בפעולת הציור. במהלך השנים הג'סטה הציורית של כבסה השתכללה, הצטמצמה והזדקקה עם המבט פנימה, לעיסוק בנשימה. הנשימות של האמנית מכתיבות את מקצב התנועה על הבד, והוא משמש המכחול של הציור. כבסה חוקרת את נקודת המוצא במפגש בין הגוף היוצר לבין משטח עבודה, ובמקביל לציורים היא מקיימת מיצגים שבהם חושפת את תהליך העבודה המרתק שלה, בו תנועות הגוף והנשימה מייצרים את התנועה והנחת הצבע על הבד. עבודותיה מייצרות מרחבי צבע אינסופיים ומעברים הדרגתיים בין המשיכות והמקצבים השונים, כך ש"יש משהו בציוריה שהוא כמבחן רורשאך, כל אחד יכול לדמות בהם דבר־מה שונה המשתקף ממעמקי נפשו", כפי שציין מבקר האמנות עוזי צור בביקורת על תערוכת היחיד שלה בסדנאות האמנים בתל אביב (דצמבר 2022, עיתון הארץ). כבסה ייצגה את ישראל בביאנלה לאמנות בוונציה (1997), זכתה בפרס קרן גוטסדינר (1995), והציגה תערוכות יחיד בסדנאות האמנים, תל אביב( 2022 ), מיצב בסלון בדירה בניו יורק בו צבעה במשך שמונה ימים את החלל כולו, כולל הרצפה והריהוט (2019), מוזיאון אורי ורמי נחושתן (2018). כבסה הציגה תערוכות יחיד בגלריות תל אביביות שונות - דביר (1994, 1998), גלריה ג'ולי מ. (2014) גלריה הראל (2017), ובגלריות בארה"ב כגון גלריה מוטי חסון בניו יורק (2005). כבסה השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות כגון 'שפת אם' במשכן לאמנות עין חרוד (2004). כבסה למדה אמנות בקלישר, קמרה אובסקורה בתל אביב ובמדרשה במכללת בית ברל, ועבודותיה נמצאות באוספים ציבוריים כגון מוזיאון תל אביב, מוזיאון ישראל, המוזיאון הבריטי, המוזיאון האוניברסיטאי בוושינגטון ועוד. 

ניצן וולנסקי

מידות:	60 x 60 ס"מ
מידות עם מסגרת:	63 x 63 ס"מ