בידספיריט | ניצן מינץ

ניצן מינץ - נ. 1989. הצוהר הולך וקטן ודלתות בפני נסגרות, 2022, טכניקה מעורבת על נייר, 44X48 ס”מ, חתום ומתוארך מאחור. ניצן מינץ היא בוגרת בית הספר מנשר לאמנות. היא ילידת שכונת נווה צדק בתל אביב והיא נכדת-נכדתו של שמעון רוקח, ממייסדי השכונה, ונכדתה של הפסלת וציירת לאה מג'רו-מינץ - מי ששיקמה את בית רוקח, אחד מעשרת הבתים הראשונים בתל אביב, והפכה אותו לאתר מורשת. מינץ עצמה גדלה בבית רוקח והושפעה רבות מהפסלים והציורים של סבתה שמילאו את בית ילדותה. היא התחילה לכתוב שירה כנערה ובהמשך יצאה עם השירה שלה למרחב הציבורי על-ידי שימוש בטכניקות, חומרים ואסטרטגיות של אמנות רחוב. היא משתמשת בשבלונות ובחומרי ציור כמו למשל צבעים ומכחולים והשירה שלה נחווית בין היתר במרחב הציבורי. מבחינת הפרקטיקה האמנותית שלה היא למעשה משוררת, אך גישתה לדבר היא כשל ציירת. עבודותיה של מינץ הוצגו בגלריות, בתערוכות, בירידי אמנות ובמוזיאונים ברחבי העולם ובישראל, בין היתר ובמוזיאון אילנה גור ביפו, במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד ובמוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק. משנת 2019 , מינץ מיוצגת בישראל על-ידי גלריה זימאק בתל אביב. השיר ”הצוהר הולך וקטן ודלתות בפני נסגרות שמי אינו אליסה וזו אינה ארץ פלאות” הוא שיר ידוע ומוכר של מינץ, אשר הופיע לראשונה בשנת 2012 , על גבי קרשים שחסמו בית נטוש ברחוב התבור בתל אביב. מאז השיר הופיע ביצירות נוספות וזכה לאזכורים בתרבות הפופולארית בישראל, כמו למשל כשהופיע על כריכת מוסף 'תל־אביב–יפו מדריך למשתמש' של מגזין טיים אאוט תל אביב, בשנת 2017 . יעל שפירא