פאטמה שנאן
נ. 1986

נ. 1986
שטיח בשטח, 2023 ,
שמן על בד, 140X210 ס"מ,
חתום ומתוארך מאחור.
מו בציורים רבים שמאפיינים את יצירתה של פאטמה שנאן, ציירת ריאליסטית ילידת ג'וליס, ומתלמידותיו של אלי שמיר, כך גם הציור שלפנינו צד את המבט באמצעות השטיח המופיע במרכזו. השטיח, המתפקד הן כפונקטום הן כסטודיום, מופיע בציור הנוכחי פרוש על דרך עפר, דרך שנמשכת יחד עם חלקות השדה הצהובות עד לנקודת המגוז שבאופק. שתי הדמויות המתוארות לצד השטיח (באופן המזכיר את תנוחתן של אוספות הבצלים בציוריו של אלי שמיר) הן רזאן ועדן, שתי נערות מג׳וליס, כפרה של הציירת, והן "מפעילות" את השטיח. פעולת ההפעלה של השטיח (החזקה, גלגול, פרישה, עמידה לצדו וכו') המתוארת בציוריה של שנאן פעם אחר פעם, היא ההפעלה הנשית על האלמנט השמרני – היא כיבוד המסורת וכינון המודעות אליה, אך היא גם אתגור היחס כלפיה השטיח הוא כאמור אחד מגיבורי יצירתה של שנאן: הוא שב וחוזר בציוריה, והוא פרוש בבית או במרפסת, הוא מגולגל בפינת חדר או תלוי במאונך, והוא אף נפרש בחוץ – פעם על מדרכת אספלט ברחוב ופעמים רבות בנוף, על אדמת הארץ. השטיח הוא מעין יחידה תרבותית אשר לה כמה תפקידים בציור של שנאן: פונקציה ציורית ופורמלית שמוצאת בשטיח מרכיב אורנמנטלי עשיר ומענג מבחינה חזותית; פונקציה סמלית בעלת מטען אישי המסמל את מקומו של השטיח - הבית, ובתוך כך גם את המשפחה; פונקציה סמלית בעלת מטען חברתי קולקטיבי הרואה בשטיח חפץ יומיומי שימושי או עיטורי, פריט מאפיין של הזהות והתרבות הערבית, וכן של המקומות הקדושים ובית התפילה הדרוזי, הח'לווה; פונקציה של כלי לגילוי וכיסוי במסגרתה הוא מתפקד כמי שחושף או מסתיר מידע מעיני המתבונן – כחפץ ממשטר ראייה. השטיח הוא אפוא יחידת שטח בגבולות מובחנת בתוך גבולות הציור כהיות עולם בתוך עולם, מקום כשלעצמו, מקום-שטיח. פאטמה שנאן היא זוכת הפרס לאמנות פיגורטיבית על שם חיים שיף מטעם מוזיאון תל אביב לשנת 2016 , וכן זוכת פרסי משרד התרבות ( 2014 , 2017 , 2021 ). יצירותיה של שנאן נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים בארץ ובעולם. רון ברטוש

מידות עם מסגרת:

210 x 140 ס"מ