בידספיריט | נחום גוטמן

נחום גוטמן - 1980 – 1898. רחצה בפרדס, שמן על בד, 73X60 ס”מ, חתום. מתואר מאחור. מקוריות הציור אושרה ע”י פרופסור חמי גוטמן, בן האמן. היצירה הנוכחית אף שימשה בהמשך לליטורפיה מפורסמת מבית היוצר של נחום גוטמן. המקור לציור הנודע הזה הוא אקוורל שצייר גוטמן בשנת 1929 ושמו ”ליד הברז”. כמעט אותו ציור, למעט התמקדות רבה יותר (באקוורל) בקימורי הגוף של צמד הנשים הערביות, עובדות-קטיף, אם להסיק מציורי פרדס אחרים של הצייר מאותה עת. ציור נועז: בעוד זו שבצהוב שוטפת רגל תוך שחושפת ירך אינטימית, העלמה בכחול שוטפת (ככל הנראה) מטפחת שהסירה משיערה, האסור אף הוא למבט גברי. בספר ”הזוהר” קראנו: ”ארבעה נכנסו לפרדס...”. לא, טעות: החמישי הוא נחום גוטמן. שכן, בציוריו משנות ה- 20 המאוחרות ותחילת ה- 30 , שב הצייר וחדר במבטו הפולשני אל עומק פרדסי יפו ו”הציץ” אל חמדת-גופן של ערביות עירומות או מתערטלות בבריכה. בנושא זה אף נערכה באביב 2001 תערוכה ב”מוזיאון גוטמן” בשם ”הפרדס הקסום: הדימוי הארוטי ביצירתו של נחום גוטמן” (אוצר: יואב דגון). בספרו של גוטמן מ- 1949 , ”עיר קטנה ואנשים בה מעט”, תוארו נשי ערביות רעולות החומקות לתוך הפרדס היפואי, ובמקביל, ערבים המתדפקים ברוב-חשק על השער הנעול: ”פתאום שמענו קול מעבר-לגדר, קול אישה אומר: - לך מפה ואלוהים ייתן לך. קול אישה צעירה, קול גרוני, שיש בו צלצול של פעמון ומרגוע לנפש. אין ספק זה היה קול של אלף לילה ולילה. זה היה קול שמיד יכולת לנחש מה מראה עיני הדוברת ואיך ריסיה. לקול כזה נשמעו הרבה גיבורי אגדות רבי כוח וחמושי חרבות.” בציור הנוכחי, הנשים אינן משתכשכות בבריכה, אלא רק רוחצות במי ברז. אך, עדיין ארוס המזרח הוא הנושא. גוטמן אינו חושף את פני שתי הערביות. אך, לצד הירך החשופה, השיער הפזור והאגן הרחב, ישנו זרם המים השוצף באון. זרם או זירמה? האמן המציצן מסמל את הזכריות בצינור הפולט בעוז. בציור-שמן אבוד של גוטמן מאותה שנה )רק צילומו נותר( צוירו שלוש ערביות בתוך וליד בריכת פרדס, מול צינור עבה השופך מים רבים... השנה היא 1929 , כאמור. מזה כעשור שהמתחים הלאומיים בין היישוב העברי לערביי א”י גובים דם. אלה הם אפוא החודשים האחרונים ל”רומן” שניהלו אמני ישראל עם האקזוטיקה הערבית. עוד רגע קט, והאידיאליזציה של המזרח, לרבות הארוס הערבי, יפנו מקומם להתפכחות שלמחרת פרעות תרפ”ט. גדעון עפרת