כיכר דה שליט, הרצליה פיתוח, ישראל
המכירה הסתיימה
|
פריט 16:
חיים גליקסברג
|
|
|
נמכר ב: $38,000
הערכה :
$
8,000 - $12,000
עמלת בית המכירות: 18%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
על פריט זה יחולו עלויות משלוח מיוחדות, לפרטים יש לפנות לבית המכירות
|
1904 - 1970
רחוב המלך ג'ורג' בירושלים, 1927 בקירוב,
שמן על בד, 73X60 ס"מ,
חתום.
הציור שלפנינו הוא ציור חשוב במכלול יצירתו של חיים גליקסברג ופנינה של הציור הארצישראלי. גליקסברג צייר את הציור הזה בתקופה בה התגורר בירושלים ועדיין היה כרוך ב"בצלאל": הוא עלה לארץ ישראל ב- 1925 באמצעות אשרת סטודנט שקיבל מבוריס שץ, אך גליקסברג כבר היה אמן מגובש שלמד והשתלם באקדמיה לאמנות באודסה. לכן ציין דוד גלעדי בספרו "מסילות באמנות" (הוצאת יבנה, תל אביב, 1989 , עמ' 78) כי גליקסברג "לכל היותר היה זקוק לויזה של שץ, אבל לא ללימודים בבצלאל". ובכן, באותה עת היה גליקסברג בן ה- 23 שקוע בציור, לצד עבודות בהן עסק לפרנסתו כדוגמת עבודה בבית הנכות הלאומי בצלאל או בסלילת כבישים בירושלים (יחד עם חברו, הצייר אהרון אבני). אפשר שהציור הנוכחי - "רחוב המלך ג'ורג", יש בו מעין איחוד בין האמנות לבין ניסיונו של גליקסברג עם עבודות הכביש והיכרותו עם הטופוגרפיה הירושלמית. כידוע, גליקסברג היטיב בציור דיוקנאות, הוא היה צייר הדיוקנאות בה"א הידיעה אשר תיאר את המעמד החברתי התרבותי החלוצי, את הקהילה היוצרת ואת חוגי האינטליגנציה הארץ ישראלית במחצית הראשונה של המאה ה- 20 . פן זה אינו נעדר מציור הנוף הנוכחי, הגם שזהו ציור נוף אשר הדמות היחידה שאולי מופיעה בו היא זו החובשת כובע אדום בכרכרה. אם נרצה, אפשר שרחוב המלך ג'ורג' של 1927 הזכיר לגליקסברג את מקום המפגש חוג יוצרים ירושלמי, כפי שהעיד בספרו האוטוביוגרפי "שמורים בלב" (עם עובד, תל אביב, 1975 , עמ' 148): "באותו פרק זמן נוסד בירושלים, במרתפו של בית מורגנשטרן, ברחוב המלך ג'ורג', מועדון אס"ם" (אמנים, סופרים, מוסיקאים). כתלי המועדון היו מצוירים בצורות קוביסטיות, בצבעים צעקניים. במוצאי שבת היו קונצרטים והרצאות...". ורק לשם הפולמוס, כי בכל זאת מדובר במועדון אינטלקטואלי, נציין דברי ביקורת שנכתבו בעיתון "דאר היום" ב- 9.12.1927 : "כולנו חשבנו וגם אני בתוככם, רבותי, חשבתי לתומי עד כה כי האס"ם פירושו "אמנים, סופרים מוסיקאים", ואולם עכשיו נתברר לי כי כולנו חיינו בטעות", כך מתאר הכותב את התרשמותו, וממשיך:"לפי מהלך הענינים במועדון האס"ם רואה אני כי פרושם של ראשי התיבות הוא: "אנחנו סוחרים מצוינים", מחמת ש״אנחנו״, כלומר חברי הועד, עושים ב“ה ביזניס באולם המועדון...". הציור הזה הוא אחד מארבעה ציורים של גליקסברג בנושא "רחוב המלך ג'ורג'", וציור- תאום של ציור אחר, כמעט זהה, השמור באוסף "הפניקס". כאן מתאר גליקסברג מקרן זווית את מראה הרחוב תוך הדגשת העלייה והירידה התלולות. מבחינה ציורית זוהי התמקדות בקווים אלכסוניים אשר יוצרים פרספקטיבה מואצת. שלוש או ארבע כרכרות שהולכות וקטנות לאורך הכביש, כמו גם שדרת העצים שנמתחת לאורכו, מצטרפות ליצירת ממד העומק והדרמה הקומפוזיציונית. ציורי סדרה זו מתוארכים לשנים 1926-7 , אך אם נרצה נוכל אף לתארך את הציור הזה (בזהירות הנדרשת) לחורף של סוף שנת 1926 או תחילת 1927 , שכן לעומת ציור אחר (גם כן מאוסף "הפניקס") שניחן בשמיים כחולים וצבעים "חמסיניים", בציור שלפנינו השמים מעוננים והכביש רטוב - הבחינו בהשתקפות של גזעי העצים באספלט. מאפייני הציור מעידים על הסינתזה הצרפתית שאימץ גליקסברג באותה עת, סינתזה מודרניסטית בהשפעת אימפרסיוניזם, סזאניזם ואסכולת פריז, סינתזה שתשתלט על האמנות המקומית בעשור הבא. כאמור, זהו ציור חשוב, ציור ירושלמי ברוח תל אביב, ציור ארצישראלי ברוח פריז, ציור נוף המחזיק גם הוואי חברתי תרבותי. לא בכדי סיכם דוד גלעדי בספר "מסילות באמנות" כי "כמה מנופים אלה נשארו קבועים בתודעה כנכסים של הציור הארצישראלי שלפני אמצע המאה, כגון שני ציורי רחוב המלך ג'ורג' בירושלים..." (עמ' 79-78 ).
רון ברטוש
| מידות: | 60 x 73 ס"מ |
תפריט נגישות
