בידספיריט | נחום גוטמן

נחום גוטמן - 1980 - 1898. כרכרה בתל אביב, שמן על בד, 33X46 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה ע”י פרופ’ חמי גוטמן, בנו של האמן. ”הספרות והציור של נחום גוטמן הם חומר ארצישראלי חי, ” כותב אדם ברוך. ”סוג מיוחד של אמנות הצומח מתוך מקום, שהוא תרגום מלא ובלתי-מעושה של נוף. הוא קשור למנטאליות, וזו מנטאליות של ראשית ושל תום. השפה היא יותר כלי ופחות תחבולה, הכוונה לשפת הציור. וכך גוטמן מוסר בסיפוריו הארצישראליים יותר סיפור ופחות תיאוריה או מחקר. הסיפור הוא תערובת של אידיליות, בצבע נקי, ושל מעין פרימיטיביות-נאיבית; מן התמונה אפשר יותר לשחזר חלומות ותקוות ואולי פחות מכך לשחזר מציאות עובדתית. היו גם מציאות ונוף אחרים מאלה של פרדסים, שבילים וערבים, אבל מה שנמסר הוא כמעט-תצלום פלוס אווירה, בדייקנות ובנאיביות שאינן מעסיקות היום את הציור המודרני. החלום והאידיליה הן חלק מן המציאות העובדתית של האמן נחום גוטמן. השאיפה היתה להשתלב במרחב הזה.”... המזרח חוזר מאוחר יותר ביצירתו של גוטמן, אם בווריאציה ים-תיכונית השונה לחלוטין מבחינת מרכיביה האידאולוגיים והציוריים מן הדברים הקודמים, ואם כתיאורי זכרונות קסומים ואבודים של ילדות ואגדה. ככל שגוטמן הולך ומתרחק בזמן מחוויות ילדותו, וככל שהחברה והעיר סביבו מתרחקות אף הן מזיקתן למזרח, מהתייחסותן הטבעית למקום בו הן צמחו – כך שוקעים יותר ויותר המרכבות הערביות השחורות והסוסים הכחולים בעולם של חלום. נחום גוטמן, עריכה ומבוא: אהוד בן עזר, מודן הוצאה לאור, 1997 , עמ’ 61-64 .