משה מוקדי
1975 - 1902

1975 - 1902

דמויות ביער, שנות ה - 20 המוקדמות, אקוורל ועפרון על נייר, 59X48.5 ס”מ, חתום. מקוריות הציור אושרה על ידי הגברת נינה מוקדי חיון, בתו של האמן. ספרות ותערוכה: משה מוקדי, רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב, יונה פישר ואירית הדר, דצמבר 1999 , עמ’ 59 (מצולם). זהו אחד הציורים הנדירים והמסתוריים בתולדות האמנות הישראלית, הגם שנוצר, ככל הנראה, זמן מה קודם לעלייתו של משה מוקדי עם הוריו ארצה מווינה ב- 1920 . עודנו מוריץ ברנדשטטר, בחור כבן 18 , שבמהלך מלחמת העולם הראשונה חי בווינה ( 1916-1914 ) ובציריך (1918-1916 ) ומשם ספג את ערכיו האמנותיים המוקדמים. ציריך השוויצרית שמרה, כזכור, על ניטרליות, שעה שאמני הדאדא השתובבו ב”קפה וולטר”. אלא, שברנדשטטר-מוקדי הצעיר לא שעה ל”אנטי- אמנות” הניהיליסטית של טריסטן צארה וידידיו, אלא הלך שבי אחר המהלכים האקספרסיוניסטיים והסימבוליסטים של הזמן והמקום בציריך ובווינה (הגם שלימודי האמנות המוקדמים שלו היו במחיצת אמנים בעלי נטייה ריאליסטית-אקדמית או אימפרסיוניסטית). אמנם, התרבות הווינאית של ראשית המאה ה- 20 , ממנה הגיע מוקדי העלם, ביכרה את הרוחני-סימבוליסטי, שבסימן מין ומוות, על פני הפרימיטיבי-אקזוטי של האקספרסיוניזם הגרמני המוקדם, אך הצייר הצעיר ביקש את דרכו בין שני הקטבים. דיוקן עצמי שלו בצבעי שמן מאותה תקופה מוכיח זיקה עזה לאגון שילה ולדימוי עצמי הממזג ארוס ותנטוס. אך, היה זה אמן אחר, הסימבוליסט השוויצרי, פרדיננד הודלר (מי שגם השפיע עמוקות על ראובן רובין בראשית דרכו) שהטביע חותמו יותר על מהלכיו הציוריים הראשונים של מוקדי, כפי שהודה הוא עצמו. את הרטרוספקטיבה של הודלר ראה מוקדי, ככל הנראה, ב”קונסטהאוס” שבציריך ב- 1917 . מכאן סביר שאימץ את הזיקה לציור פיגורטיבי סכמאטי המסמל את המטאפיזי, העטוף כולו במסתורין, טובל ברליגיוזי ושואף אל המעל-ומעבר. כמעט שאיננו יודעים דבר על הציור הנוכחי של ”דמויות ביער”. במחקרה המקיף של אירית הדר על יצירת מוקדי, הסתפקה המחברת בתיאור כוללני: ”בציור מוקדם אחר של מוקדי, שנושאו לא ידוע, ניכרת יותר מתמיד נוכחותן של דמויות אנושיות וחיות בנוף, שתנועתן מובהקת מאד וסביבתן מפושטת וסכימאטית.” (”משה מוקדי”, מוזיאון תל אביב, 1999 , עמ’ 64 ) דומה, שלצד כל האמור, הציור הנוכחי מוכיח סקרנותו של מוקדי הצעיר לכיוון האקספרסיוניסטי הגרמני ולזה של פרנץ מארק, יותר מכל. צייר החיות ממינכן, איש ”הפרש הכחול”, הצהיר ב- 1912 : ”לעולם לא עוד נצייר יער או סוס כפי שנראים לנו [... אלא כפי שהם באמת, באופן שבו היער והסוס תופשים את עצמם, את מהותם המוחלטת השוכנת מתחת לתדמיתם הנראית לעינינו.” ועוד: ”אני מנסה להשיג הזדהות פנתאיסטית עם הדם ההולם ושוצף בטבע, בעצים, בחיות, באוויר...”. ב- 1912 צייר מארק בצבעי שמן על גבס את ”גן-עדן” ובו ייצג קומץ דמויות עירומות בלב עצי יער שלמרגלותיהם חיות (שועל, איילה, שור ועוד). במסורת האקספרסיוניזם הגרמני המוקדם בכלל וזה של פ.מארק בפרט, משה מוקדי נוטל אותנו אל הטבע, אל הבראשיתי, אל הפרימיטיבי, מרחב היצר, התום והארוס, אלא שזה האחרון אינו גן-עדני: על קרקע קרחת היער שרועה אישה עירומה (בגוון עור ירקרק), פרח אדום (יצר) בידה. בסמוך לה שני גברים עירומים וכהי עור, לאחד קשת- ציידים ביד. מסביבם חיות: סוס, למה ושני כלבים המקיפים חתול זועם. היער של מוקדי הוא אפוא מקום סכנה ותוקפנות, אך גם מקום של יצר ארוטי היולי. עלוות העצים הכחולה-דחוסה מתפקדת גם כמין ”שמים” סוערים וספוגי אימה. כחול-העלווה ואדמדמות-האדמה מתנגשים כשני כוחות (הכרה ותת-הכרה) המעצימים את המתח הגלום ביער. זהו ציור חריג ברפרטואר של משה מוקדי, אך ציור המסגיר את הליבידו הסוער של האמן הצעיר, ממנו יפרצו מעתה ואילך ציורים רבי חשיבות לראשית המודרניזם הארצישראלי ובהם גם משקעי האקספרסיוניזם. גדעון עפרת

$ הערכת מחיר: $ 50,000 - 30,000

$

הערכת מחיר: $ 50,000 - 30,000