בידספיריט | לאה ניקל

לאה ניקל - 2005 - 1918. ללא כותרת, 1974 , שמן על בד, 123X127 ס”מ, חתום ומתוארך. מקוריות הציור אושרה ע”י מירה אבגר, נכדתה של האמנית. “לאה ניקל היא הגברת הראשונה של הציור המופשט, היא משתייכת לתנועת השחרור של הציור, כלומר האבסטרקט שהוא חלק מרכזי בתנועת הציור של המאה. אבל צריך למקם אותה גם – ואולי בעיקר – בתרבותנו, באמנות שלנו. לא רק בארץ, אלא גם באסכולת תל אביב, שהיא תרומתה של הציונות להיסטוריה תרבותית שלנו. ניקל היא המייצגת של האבסטרקט של המאה בתולדות האמנות המקומית. רפי לביא הפליג בנקודה זו כאשר כתב ש “יצירתה של לאה ניקל מעוררת את התקווה שיש טעם לחיים פה” ניקל שייכת לדור השני של אמני המופשט. זהו ציור, שבזכות חופש הציור מכריז שהוא לא עובד בשביל אף אחד. ...באים לראות את הגרעין הקשה של הציור המופשט, שממשיך בנאמנות ועקשנות לעשות את שלו, ולעשות את זה כאן. הוא נותן לכל מעשי האמנות במקומותינו סוג של תוקף, או מעמד, וזה כשלעצמו חשוב. את המראה המזהה של ניקל אני קושר, קודם כל, לצבע הכתום. ויש כאן אפילו אמת עברית/ מילולית, שהרי, ואולי לא סתם, הכתום והכתם אחוזים בשורש אחד. הכתום, אם כך, הוא לא רק צבע זוהר, אלא גם מה שמסמן את הכתמיות באשר היא, שלאה ניקל אכן יודעת בה דבר או שניים. כאשר הכתום הוא אדמדם, הירוק, שהוא צבעו המשלים של הכתום-אדום, אף הוא מבצבץ, כמו גם הכחול שהוא משלימו החוקי של הכתום. אז יש כאן חומר למחשבה חזותית.” מיכאל סגן כהן, ביקורת עיתונות בעקבות התערוכה: לאה ניקל “עבודות, ועבודות על נייר” גלריה גבעון, 1995 .