בידספיריט | אורי ריזמן

אורי ריזמן - 1924-1991. נערה, שמן על בד מוצמד לעץ, 33X24.5 ס”מ, חתום. מקור: האוסף הפרטי של הצייר מנשה קדישמן. ב- 29 במאי 1976 כתב ריזמן באחת ממחברות היומנים שלו טיוטת מכתב למיכל סונינו, נערה שהחל לצייר את דיוקנה: ”אני בונה את הפורטרטים שלי לא לפי שיטה קבועה מראש אלא זה תלוי מאוד בזיקתי לנושא, היינו, לאדם או לנוף שאני מציירו, אני, למעשה, בציירי אותך בורא אותך מחדש, בורא אותך כפי שחושי ושכלי מבינים אותך”. המרכיב הבולט והפרדוקסלי בציורי הדיוקן של ריזמן הוא כאמור מקדם המחיקה והעיוות, מידת ההכללה הגרפית שבאמצעותה הוא מבקש לדלות את מה שמתחת למחסום תווי הפנים. בחתירתו להסרת תווים אופייניים נוגע ריזמן בתכונות שאינן תלויות בגיל, מגדר או מעמד, בנוכחות פיזית המאכלסת את המרחב הצר שבו ניצבים, כמו מתמזגים, הצייר ומושאו , דיוקנאותיו מהווים לכן גילוי-מחדש של האנושי כמינונים שונים של דחיסות, שקיפות, אטימות, קרינה. המגע עם האנושי כמעט שאינו אופטי, והדיוקן לא נועד לאפשר לצופה, לצייר, ואפילו למושא הציור עצמו, להיות עדי ראייה. הוא כל כולו אבחון נוכחותו הבלתי אמצעית של הזולת מכוח משקלו הסגולי ואכלוסו את מרחב החיים-ציור. אלן גינתון. אורי ריזמן: רטרוספקטיבה. תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004 . עמ’ 9, 38 .