כתב-יד קדשו וחתימת ידו של איש האלוקים רבינו ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע – מעז'יבוז', אלול ...

כתב-יד קדשו וחתימת ידו של איש האלוקים רבינו ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע – מעז'יבוז', אלול תקע"ט

מכתב מאת הגאון הקדוש רבינו אברהם יהושע העשיל מאפטא אל ידידו הגאון המפורסם רבי אפרים זלמן מבראד, בעל ה"בית אפרים" – בקשה תקיפה לעמוד לימין מדפיסי סלאוויטא ולמניעת השגת גבול של המדפיס מפאריצק

במכתב ברכות מאליפות: "יכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בספר... מעתה רק חיים ושלו' מאדון העולם, ועל טוב יזכר שמו לפניו בימים הקדושים והנוראים הבעל"ט לפקדהו בדבר ישועה ורחמים... ימלא ה' משאלותיו לטובה ויחדש עליו ועל ביתו שנה טובה ומתוקה"

בתחילת המכתב מופיע התאריך "כ' אלול תקע"ט". בסוף המכתב באה חתימת קדשו: "הק' אברהם יהושע העשיל מאפטא פ"ק מעזבוז יצ"ו".

19 שורות בכתי"ק.

המכתב של בעל ה"אוהב ישראל" נדיר הוא ביותר ! מספר אגרותיו "אגרות האוהב ישראל" (ירושלים תש"ס) ידועים לנו על קיומם של 56 מכתבים (למעט הסכמות). מהם נדפסו 48 מכתבים. מהם ידוע לנו על קיומם של 12 מכתבים בלבד ששרדו עד לימינו. רובם מוחזקים בידיים פרטיות. על 3 מהם (לפחות) ידוע בבירור שרק החתימה היא כתב-יד קדשו, והשאר זה כתיבת סופר. כלומר, רק מכתבים בודדים ששרדו ממנו ידוע עליהם בוודאות שכל המכתב הוא מכתב-יד קדשו.

רקע למכתב

המדפיס המפורסם הרה"ק ר' משה שפירא אב"ד סלאוויטא הדפיס את הש"ס בבית הדפוס המפורסם שהקים בשלש מהדורות. מהדורה ראשונה בשנים תקס"א-תקס"ו. את השניה בשנים תקס"ח-תקע"ג, ואת השלישית בשנים תקע"ז-תקפ"ב. בכל מהדורה התווספו שכלולים והוספות על המהדורה הקודמת, וכל גדולי הדור, חסידים ומתנגדים כאחד, גמרו עליהם את ההלל, הן מצד טיב איכות ההדפסה וההגהה, והן מצד קדושת המדפיסים ובית הדפוס. במהדורה הראשונה נדפסו הסכמות מגדולי האדמו"רים והרבנים בהם הם אוסרים בתוקף להדפיס את הש"ס מחדש עד שיעברו עשרים וחמש שנים מההדפסה. כלומר, האיסור היה בתוקף עד השנים תקפ"ה-תקפ"ו. במשך השנים קמו כמה מתחרים למדפיסי סלאוויטא שרצו גם הם להדפיס את הש"ס לפני כלות כ"ה שנים מתחילת הדפסת סלאוויטא (כדוגמת המדפיס רבי ישראל יפה מקאפוסט). היו רבנים שבתנאים מסויימים הרשו למתחרים להדפיס ש"ס חדש, אך היו הרבה מגדולי הדור שאסרו זאת בכל חומר האיסור עד כלות כ"ה שנים. בין הרבנים האוסרים, שעמדו לימין מדפיסי סלאוויטא, היה הגאון המפורסם רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, בעל "בית אפרים". בשנת תקע"ט הגיעה שמועה אל הרה"ק מאפטא שהמדפיס מהעיר פאריצק רוצה להדפיס ש"ס חדש טרם שעברו כ"ה שנים, ושהגרא"ז מרגליות נתן את הסכמתו למדפיס מפאריצק (יתכן שפרט זה היה שמועת שווא). לשם כך כתב הרה"ק מאפטא את המכתב שלפנינו, בו הוא מבקש בבכל עוז מידידו הגרא"ז להמשיך לעמוד לימין מדפיסי סלאוויטא ולבל יתפתה לחוס על המדפיס מפאריצק, אלא אדרבה, שיעמידהו על מקומו לבל יסיג גבולם של מדפיסי סלאוויטא. בסופו של דבר, אכן לא ידוע על שום ש"ס שנדפס בפאריצק. (לפרשיה שלפנינו אין שייכות לפולמוס הידוע שפרץ בשנות התק"צ עם מדפיסי ווילנא. אז כבר הרה"ק מאפטא לא היה בחיים).

ברכותיו של הרה"ק האוהב ישראל מאפטא

על ערכם המופלג של ברכותיו של הרה"ק מאפטא, על אף שהיה מתבטא במילים הנראות פשוטות, כתב מחותנו הרה"ק בעל ה"באר מים חיים" בסוף ספרו "שער התפילה": "הצדיקים כשחפצים להתפלל על החולה או שאר צרה שלא תבוא, תיכף מענה בפיהם שנים או שלשה תיבות שיש בהם יחוד שמו בפירוש או ברמז... ומתפללים בזה על הצרה, ונענים. כאשר שמעתי מפה קדוש מדבר ממחותני הרב הגדול והקדוש בוצינא דנהורא רבא עילאה ויקירא אור מכוסה ומופלא מוהר"ר אברהם יהושע העשיל נר"ו האב"ד דק"ק אפטא, שדרכו לומר תיכף להמבקש ממנו דבר: 'רבון העולמים עזור לזה על הדבר הזה שמבקש', או רפואה או שאר בקשה. וכשעמדתי קצת על סוף דעתו בזה הבנתי שמכוין במילת 'רבון' שהוא חושבן ארבעה מילואי הוי"ה... והעם עומדים עליו מימינו ומשמאלו אינם מבינים מה שהוא מדבר ואומר, וסוברים שמדבר כפי דעתם ושכלם. ומי יעמוד על דעת הצדיקים ההולכים לפני ה' והשכל לבותם, ותמיד לבם בוער כאש אוכלת לעשות נחת רוח לבורא יחיד ומיוחד ביחוד שמו הגדול והקדוש".

במכתב שלפנינו מופיעים הרבה יותר מ"שנים או שלשה תיבות - ברכה - שיש בהם יחוד שמו". מעל שלושים מילות ברכה, שנכתבו בייחודים עליונים בקדושה ובטהרה, ישנם במכתב כתי"ק שלפנינו, בחתימת שמו הקדוש.

המכתב שלפנינו נדפס לראשונה בספר "שלשלת היוחסין" (למברג תרס"ח), ובספר "אגרות האוהב ישראל" (ירושלים תש"ס), ובספרים נוספים.

מצב טוב מאוד, כולו בכתב יד קודשו, שמור היטב, כריכת עור מפוארת ומהודרת מוכנה לעלות לשולחן מלכים.

הגה"ק איש האלוקים רבינו אברהם יהושע העשיל, בעל ה"אוהב ישראל" (תק"ח-תקפ"ה), היה מגדולי החסידות המפורסמים שבכל הדורות, מתלמידיו המובהקים של רבינו הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק זי"ע ומממשיכי דרכו, ומגדולי הרבנים שבדורו. כיהן ברבנות במספר ערים חשובות, בקולבסוב (לפחות מתקמ"ה), אפטא (מתק"ס), בעיר הבירה יאס שבמולדובה (מתקס"ח) ומעז'יבוז' (מתקע"ו). בעשור האחרון לחייו היה זקן האדמו"רים שבדורו. השפעתו במזרח אירופה הייתה עצומה. חלק נכבד מצדיקי דורו היו מהמסתופפים בצילו. נודע כאיש אלוקים קדוש ונורא, הפועל ישועות בקרב הארץ. שנים רבות לאחר פטירתו נדפסו דברי תורתו בספריו הקדושים "תורת אמת" (למברג תרי"ד), ובספרו המפורסם "אוהב ישראל" (זיטומיר תרכ"ג). נכדו המו"ל הרה"ק רבי משולם זוסיא מזינקוב כותב בהקדמה מדוע נקרא הספר בשם זה: "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב, אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפילו לפני בית דין של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו. וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו, שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק אוהב ישראל...". רבי יוסף שאול נתנזון, בעל שואל ומשיב", כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להתלמידי חכמים היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".

קשריו של הרה"ק מאפטא והגה"ק רבי אפרים זלמן מרגליות

בין רבינו ה"אוהב ישראל" והגאון רבי אפרים זלמן מרגליות היו קשרי ידידות, הערכה והערצה הדדית. בשו"ת "בית אפרים" ישנם כמה וכמה אזכורים של רבינו בחרדת הכבוד. אחת התשובות מופנית אל רבינו, וכך כותב הגרא"ז בתחילתה: "איש אלוקים קדוש, נאדר בקודש, על ישראל הדרתו, אשרי יולדתו והורתו, ה"ה כבוד אהובי שארי ופארי, הרב הגאון הגדול החריף ובקי, מופת הדור החסיד ועניו, חכמתו תאיר פניו, נודע למשגב בכל קצוי ארץ, כש"ת מוהר"ר אברהם יהושע העשיל נרו יאיר" (שו"ת בית אפרים, אבן העזר, תנינא, סימן יד, הוצאת מוסד הרב קוק). בתשובה אחרת הוא כותב על רבינו: "כאשר אכתוב אי"ה לשארי הגאון חסידא קדישא שי'" (שם, סימן יג). מהביטוי "שארי" בו משתמש הגרא"ז כלפי רבינו בכמה מקומות, נראה שהיו ביניהם קשרי משפחה.

בשנת תק"פ, כשהדפיסו האחים הגאונים רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא ואחיו רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד את שלחן ערוך אורח חיים עם חיבוריהם "שערי תשובה ו"יד אפרים", הם בקשו הסכמות מכמה מגדולי החסידות, ובראשם מאת רבינו בעל ה"אוהב ישראל". בהסכמתו כותב רבינו על הגרא"ז מרגליות בהערכה וידידות רבה: "הארי שבחבורה ה"ה כבוד ש"ב ידידי הרב הגאון הגדול, פלפלא חריפתא, צנא מלא ספרא, המפורסם בכל קצוי ארץ כש"ת מוהר"ר אפרים זלמן נ"י מרגליות מבראד, שכבר יצא אור לו בחיבוריו".

https://youtu.be/Utqa6_QduNA

מידות:

20 x 25.5 ס"מ