בידספיריט | אשל אברהם עם הגהות אהל

אשל אברהם עם הגהות אהל משה, העותק האישי של מרן מהר”ם מלובלין. פרנקפורט דמיין, תק”ז [1747] - ספר אשל אברהם מאת רבי אברהם ברודא ר”מ דק”ק פראג, מיץ ופרנקפורט דניין עם הגהות אהל משה מאת רבי משה ברודא אב”ד ור”מ דק”ק ווירמש. חידושים על מסכתות פסחים, חולין, ב”ב, גיטין ופרק איזהו נשך. [דפוס דוד יאקאב קרונאו], פרנקפורט דמיין, תק”ז [1747]. עם חותמת רבי ”מאיר שפירא האב”ד ור”מ פיעטרקוב” ועם חותמות ישיבת חכמי לובלין.   [1], ר דף, 28 ס”מ. ספר משרידי ספרי יהדות פולין שנצלו בע”ה מהשמדה בשנות השואה. כריכת חצי עור. הגאון הנערץ רבי מאיר שפירא גאב”ד לובלין [תרמ”ז-תרצ”ד] מייסד ישיבת חכמי לובלין המעטירה, נשיא אגודת ישראל בפולין ומחולל הרעיון הכביר של לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי. נולד בשאץ לאביו רבי יעקב שמשון, בן אחר בן לרבי פנחס מקוריץ, הוסמך לרבנות ולהוראה ע”י זקנו ה'מנחת שי', המחזה אברהם מברודי, רבי מאיר אריק והמהרש”ם מבערז'אן. חסידו המובהק של רבי ישראל מטשורטקוב. אחר כהונת רבנות מפוארת בגלינה, בסאנוק ובפיעטרקוב, כהונה מרשימה בסיים הפולני כנציגה של אגודת ישראל, נבחר לכהן כרבה של הקהילה העתיקה והחשובה 'לובלין', בה ייסד את המגדלור הרוחני המפואר 'ישיבת חכמי לובלין' ועל שמה כונה. במקביל שימש שנים אחדות כנשיא אגודת ישראל בפולין, חבר מועצת גדולי התורה ואחד מראשי מנהיגיה. בכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל, בעודו מכהן כרבה של פיעטרקוב, הציע בפני כל גדולי הדור ואלפי הנאספים את רעיונו הכביר ללימוד הדף היומי. רעיון שכבש את כל העולם היהודי בכל תפוצותיו, הרבה תורה ועמלה בהיקף שלא היה כמותו, והוסיף לפרסומו של מחוללו - לדורות. הגאון וזוגתו הרבנית, לא זכו לצאצאים, אולם מורשתו, הדף היומי וישיבת חכמי לובלין, נותרו לעד ולזכר, לשם ולשארית ברית עולמים.  חורי עש, כתמי זמן, בלאי בפינות הדפים בחלק מהדפים יש גם פגיעה בטקסט, מצב בינוני.