בידספיריט | קול קורא נדיר בחתימת יד

קול קורא נדיר בחתימת יד גדולי ירושלים, לסייע ברכישת קרקע ובניית בנין חדש לבית החולים 'ביקור חולים' בירושלים. ירושלים, י”ז אייר תרס”ז [1907]. 'ועל כן היטיבו הרבנים היקרים המנהלים לעשות בהתאמצם לקנות במקום פנוי מלא אור ואויר, קרקע רבת המידה במחיר ששים אלפים פראנק, על מנת להעלות עליה בנין גדול ורחב במידתו ומרווח ומהודר בתכונתו, כאשר הצורך ידרוש מהם...' מכתבם של גאוני ירושלים, רבי שמואל סלאנט, רבי חיים ברלין, רבי יצחק בלאזער ורבי אליקים שלמה שפירא, לטובת בניין בית החולים 'ביקור חולים'. ירושלים, תרס”ז [1907]. [1] דף, נייר רשמי של בית החולים, כולו בכתב יד, בשני צידי הדף. כולל מכתב חתום מאת מנהלי וגזברי בית החולים 'ביקור חולים': ר' יחיאל מיכל פינס, ר' צבי הירש מאנדשיין, ר' [שרגא] פייטל ברמן, ר' נתן נטע קאס ור' אשר אליעזר לעווי. ומכתב נוסף מאת גדולי ירושלים הסוקרים את תולדות בית החולים מהקמתו, ואת הצורך להגדיל את בית החולים בעקבות גידול האוכלוסיה היהודית בירושלים. עם חותמת חתימת רבי שמואל סלאנט וחתימת כתב ידם של רבי חיים ברלין, רבי יצחק בלאזער ורבי אליקים שלמה שפירא, ועם חותמותיהם. כרוז זה הודפס, עם שינויים ועם עלות תרומת מיטה ומחלקה, ב'סדר החגיגה להנחת אבן הפינה להבנין החדש הנהדר אשר בונה פקידות בית החולים הצבורי בקור חולים' (ירושלים, תר”ע, עמ' 12). בטופס שלפנינו הושאר מקום לחתימה נוספת, ובנוסח המודפס נוספה חתימתו של ר' יואל משה סלומון, ונגרעה חתימת ר' צבי הירש מונדשין. רבי יחיאל מיכל ב”ר נוח פינס (תר”ד-תרע”ג, 1843-1913) – ספור, הוגה דעות, מייסד בית ספר לתורה ולמלאכה, גואל קרקעות ועסקן ציבורי. נולד בפלך גרודנא, ובשנת 1877 מונה על ידי ועד 'מזכרת משה מונטיפיורי' להיות נציגם בירושלים ועלה לארץ ישראל. ר' צבי הירש מאנדשיין (נפטר בשנת תרס”ח) – יהודי עשיר מנקיי הדעת שעלה מוורשה לירושלים. בצוואתו ציווה לממן את שכר השומרים, שישמרו מידי שנה על מניעת התערובת בין גברים ונשים בליל שמחת יום טוב, בבית הכנסת בית יעקב בחצר חורבת רבי יהודה החסיד. עסק רבות בצורכי ציבור בירושלים והיה ממנהלי הישיבה הגדולה ”תורת חיים” וממנהלי בית החולים ”בית חולים”. הרב החסיד רבי אשר אליעזר בהגרי”ל לעווי - רוקח במקצועו, ממונה בכולל ווארשא וגבאי בית החולים 'ביקור חולים'. הגאון הקדוש רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים (תקע”ו-תרס”ט) - מקטנותו נודע בשערים ועד מהרה הוכר כאחד מגדולי התורה בדור. חתן הגה”ק רבי יוסף זונדל סלאנטער מייסד תנועת המוסר, תלמיד מובהק לרבי אבאלי' פאסוולער מווילנא. עשרות שנים ארוכות כיהן כרב, מורה הוראה, פוסק ומנהיג הציבור האשכנזי בירושלים והוכר כתל תלפיות שכל עניני הכלל והפרט נחתכים על פיו. הגאון הנודע והמפורסם רבי חיים ברלין (תקצ”ג, 1832-1912) - בנו הבכור של הנצי”ב מוואלוז'ין, נינו של רבי חיים מוואלוז'ין, רבן של הערים המעטירות וואלוז'ין, מוסקבה וירושלים, ראש ישיבת וולוז'ין למשך תקופה מסויימת ומגדולי הרבנים בדורו. כיהן גם בעיר קוברין ובעיר יעליסאוועטגראד והגלילות שבאוקראינה במשך עשור. הגאון הקדוש רבי יצחק בלאזער מפעטרבורג ( תקצ”ז-תרס”ז) - מגדולי תלמידי אבי תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר ומראשוני תורת המוסר. אחר שכיהן בכמה מקומות כמרביץ תורה ויראה, מוסר והלכה, החל לכהן כמנהלה הרוחני של ישיבת קלם. עלה לארץ הקודש והתגורר בחצר שטרויס הידועה. נערץ על כל יהודי ירושלים, למחייתו עבד בהנהלת הוועד הכללי וכיהן כמנהיגו הבלתי רשמי. חיבר ספרים ובראשם 'פרי יצחק'. רבי אליקים שלמה ב”ר חיים שפירא  - רב באיישישוק ומשנת תרמ”ה (1885) מורה הוראה מפורסם בהוראדנא. חתנו של רבי יהודה לייב רבינוביץ, שהיה מו”ץ לפניו הוראדנא. עלה לירושלים ונפטר שם בשנת תרס”ח (1908). חידושיו הודפסו בספרים ושו”ת שונים. סימן קיפול, כתמים , קרעים קצרים בהיקף הדף, מצב טוב.