בידספיריט | כתב הסכם בחתימת [6] מגדולי

כתב הסכם בחתימת [6] מגדולי רבני קהילת הספרדים בטבריה, למינוי השד”ר רבי דוד אסודרי. טבריה, תרנ”ב [1892]. עם מסמך בחתימת רבי דוד אסודרי, ואישור בחתימת [6] מגדולי עיה”ק טבריה.  תרס”א [1901]. * כתב הסכם שנכתב ונחתם בין רבני טבריה לבין רבי דוד סודרי שבו 'מזכים שליחות מצוה בכל ערי מצרים ונא אמון יע”א כפרים ועירות גדולות למע' הרב כמהר”ר דוד אסודרי י' לנהוג בהם שליחותו אחרי גמר שליחות הרב כמהרר”ש בן קיקי י'... ויקח משם כל הנדרים והנדבות... ושכר טרחו ממה שיקבץ בערים הנז'... הכל יהיה כאשר זכו מע' הרבנים כמהר”י בן סקלי וכמהרר”ש בן קיקי ככתוב בפשריהם'. טבריה, תרנ”ב [1892]. [1] דף. בצידו האחד: בכתב יד חצי קולמוס, בחתימת רבני טבריה: רבי יוסף דוד אבועלפיה (השני), רבי יצחק אבועלפיה, רבי דוד יעקב ועקנין ורבי יעקב הכהן סקלי, עם חותמת צורת חתימתו של רבי אברהם אבוחצירא, ועם חותמת רבי שלמה רחמים אבועלפיה. השד”ר רבי דוד אסודרי (נפטר בשנת תרס”ד 1904) – נולד במכנאס שבמרוקו, ועלה לטבריה עם אביו בשנת תר”ה, בעודו ילד. בשנת תרי”ז היה ממייסדי ישיבת 'בית יעקב' בטבריה ומראשוני תלמידיה. מצעירותו נשלח כשד”ר טבריה לתימן (בשנת תרל”ז, שם התקין קופות ברזל בכותלי בתי הכנסת לטובת 'צדקת רבי מאיר בעל הנס'), למרוקו (בשנת תרמ”ה) ולהודו (תר”ן, שם כתב הסכמה על ספר תהלים עם שרח ערבי). אחר כך נשלח כשד”ר טבריה לצפון אפריקה, וכשד”ר צפת לבוכרא. חתניו היו רבי יהושע בירדוגו היה אב”ד מכנאס ורבי אליהו ילוז, שד”ר ואב”ד בטבריה. רבי יוסף דוד אבועלפיה (השני, מהריד”א) (נפטר בשנת תרנ”ח) – כיהן כרב בדמשק, ומשנת תרמ”ג היה רבה הראשי של טבריה והראשון שכונה בה 'חכם באשי'. בנו של רבי יששכר בנו של רבי חיים אבועלפיה, נפטר בשנת תרנ”ח. רבי יצחק אבועלפיה (השלישי) (נפטר בשנת תרנ”ט) – מחכמי טבריה. בנו של הראשון לציון חיים חיים ניסים אבולעפיה -חנ”א. רבי שלמה רחמים אבועלפיה (נפטר בשנת 1907) - גם הוא בנו של הרב חנ”א. הוא התעוור בצעירותו, אך המשיך בהתמדתו ונעשה לאחד מגדולי חכמי טבריה, בגלל עוורנו בא על המסמך בחותמו ולא חתימתו. רבי דוד בן יעקב ועקנין (תקצ”ו לערך–תרנ”ז, 1836-1897) – עלה לטבריה בשנת תרל”א וכיהן שם כרב, מחבר הספרים 'ילקוט דוד' ו'וידבר דוד'. רבי אברהם אבוחצירא  (תר”א-תרע”ג, 1841-1913) - בנו השלישי של מרן רבי יעקב אביחצירא. דיין בתאפילאלת וטבריה, גאון ומקובל, שעסק בהוצאת כתבי אביו. עלה לארץ ישראל בשנת תרל”ב.   רבי יעקב הכהן סקלי (תקצ”ח-תרע”ט, 1838-1918) – מגדולי חכמי טבריה, יצא כשד”ר טבריה מספר פעמים. מונה לדיין בשנת תר”ן ובהמשך מונה לראב”ד. בצדו השני: כתב זיכוי השליחות מאת רבי דוד אסודרי להחכם רבי שלמה בן סאמון, בכתב ידו וחתימתו. משנת תרס”א. עם אישור על הנ”ל בחתימת ידם של חמשה רבני טבריה בראשם הרב הגדול רבי אהרן אלחדיף אב”ד טבריה ורבי שמואל בן קיקי. עם שני חותמת ועד הכללי החדש בעיה”ק טבריא' וחותמת נוספת.  הרב הראשי והחכם באשי של העיר רבי אהרן אלחדיף  (השלישי) (תקצ”ה-תרס”ט, 1835-1909) – המכונה אב”א [אהרן בכור אלחדיף), בנו של רבי חיים אלחדיף. בין חברי ישיבת 'בית יעקב' בשנת תרי”ז. חתנו של הגאון המקובל רבי יעקב שאלתיאל ניניו. כיהן כרב בעיה”ק צפת, ובשנת תרנ”ח מונה לרב וחכם באשי על מקומו של רבי יוסף דוד אבועלפיה. רבי שמואל בן קיקי (תר”ב-תרע”ט, 1842-1919) – מחכמי טבריה. חבר בית דינו של ראב”ד טבריה, הגאון רבי יעקב הכהן סקאלי וממלא מקומו. נולד בעיר רבאט שבמרוקו לאביו הגאון רבי דוד בן קיקי, שהיה ממנהיגי הקהילה. עלה עם אביו בילדותו לארץ ישראל. היה חתנו של רבי יוסף דוד אבולעפיה. השאיר אחריו חיבורים רבים בכתב יד, וספר שלם של פיוטים. ספרו 'מערכות שמואל' יצא לאור בשנת תשנ”ד. סימני קיפול, כתמים קלים, מצב טוב.