בידספיריט | הגהות בכתב יד המהרש”ל! אש

הגהות בכתב יד המהרש”ל! אש שחורה על גבי אש לבנה – הגהה ארוכה בכתב-יד קדשו של איש האלוקים רבינו המהרש”ל על שולי הגליון של ביאור ה”מזרחי” על רש”י על התורה, עם שינויים קלים מהנדפס - סגולה להבריח הקליפות והחיצונים ”מהרא”י פי' בשם דודו מה”ר אהרן הקדוש” לפנינו דף מתוך פירוש הרא”ם על רש”י על התורה, פרשת שלח, שנדפס בונציה רפ”ז, מתוך העותק האישי בו למד רבינו המהרש”ל – רבינו שלמה לוריא, בעל ה”ים של שלמה”, ובצידי הגליון כתובה הגהה ארוכה, בת תשע עשרה שורות, בכתי”ק מהרש”ל, שנדפסה בספרו ”יריעות שלמה” (פראג שס”ט) על רש”י על התורה, בפרשת שלח, בדבור המתחיל ”בד”ה וכן היינו”. רבינו שלמה לוריא הנודע בכינויו ”המהרש”ל” (ע”ר 1510 -של”ד 1573) היה מגדולי עמודי ההוראה אשר כל בית ישראל נשען עליהם. חיבוריו המפורסמים הם: ”ים של שלמה” על כמה ממסכתות הש”ס, ”חכמת שלמה” - הגהות על הש”ס ושו”ת מהרש”ל. כיהן כאב”ד ור”מ בכמה מקהילות ישראל החשובות והידועות בליטא, וואהלין ופולין, כבריסק, אוסטרהא ולובלין. חלק גדול מגאוני דורו המפורסמים היו מתלמידיו שלמדו בישיבתו. שמו נקדש ונערץ בחרדת קודש בפיות גאוני וצדיקי הדורות. ידידו הגדול הרמ”א התכתב עמו הרבה בחילופי שו”ת. באחת מתשובותיו (סימן ה) כותב לו הרמ”א: ”אשרי לדור ששרוי בתוכו... ענוותן כהלל, כל עוף הפורח עליו בשעה שעוסק בתורה מיד נשרף כיונתן בן עוזיאל... ”. הרמ”א בהסכמתו לספר ”חכמת שלמה” למהרש”ל כותב עליו: ”צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו השי”ת בתורתו... ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה בעלותו”. בשו”ת ”חות יאיר” לרבי יאיר חיים בכרך (סימן מג) כותב לרב שחשב לחלוק על דברי מהרש”ל: ”ואדברה אך הפעם ללמד זכות כדי להעמיד דברי הגאון [=המהרש”ל] מנוחתו כבוד, ונשמתו הטהורה אשר היא היתה בלי ספק מעולם האצילות... אשר כבר העידו עליו שאלו נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה מפלפולו... לא אוכל להסכים עמו וחלילה לי לשלוח יד במשיח ה' ...”. בספר ”פי צדיק” (צעשינוב, עמ' רעז) מובא שעל פי הוראת ה”דברי חיים” מצאנז נחקק ע”ג מצבתו: ”ממחצבת קודש גאון מהרש”ל”, משום שאזכור שמו של מהרש”ל מסוגל להבריח את הקליפות והחיצונים מנשמת הנפטר, וכך נחקק על גבי הרבה ממצבות צדיקי גזע צאנז. הגה”ק רבי יהודהל'ה מדז'יקוב אמר כי פחד ואימה צריך ליפול על האדם בשעה שהוא מזכיר את שם המהרש”ל בפיו (זכרון יהודה, עמ' סד). בעמוד השני הגהה בכתיבה ספרדית, וכן איור בכת”י של המוטות בהם נשאו המרגלים את האשכול מארץ ישראל. בעמוד שבו הגהת המהרש”ל, ישנן עוד שתי הגהות של תיקוני מילים, אך כפי הנראה הם לא מהמהרש”ל, אלא משני כותבים אחרים (לפחות אחת מהם). [1] דף. 29 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע בשוליים העליונים של הדף, ללא פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר.