בידספיריט | מכתב מאת הגאון רבי אברהם

מכתב מאת הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי”ד אב”ד וראש ישיבת טלז - בקשת סיוע לבן תורה לעלות לארץ ישראל, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. טלז, תרצ”ט (1939). 'ועכשיו בחפצו לנסע לאה”ק ולעסוק שמה בעבוה”ק אעתיר בעדו לעשות עמו טוב וחסד למען תמלא מגמתו זאת'. מכתב מאת אב”ד טלז, רבי אברהם יצחק בלוך אל אב”ד תל-אביב, רבי משה אביגדור עמיאל, בבקשה לסייע לעלייה לארה”ק עבור התלמיד דוד גולשמיט. טלז, אייר תרצ”ט (1939). [1] דף, נייר רשמי של רבי 'אברהם יצחק בלאך בהגאון מוהרי”ל זצוק”ל. אב”ד ור”מ בטלז'. בתחתית המכתב, שהוקלד במכונת כתיבה, מופיע חתימת הרב בלוך. רבי אברהם יצחק מעיד במכתב שלפנינו כי הוא ואחיו, רבי אליהו מאיר בלוך, מכירים אישית את הבחור דוד גולשמיט כ'מופלג ושנון... נעלה ומצוין בנועם מידותיו ובאהבתו לתורה', יוצא גרמניה, שהתעלה בתורה ויראה. הרב מציין כי העלייה לארץ ישראל תסייע להוציא את הבחור מהמצב הנורא באירופה, ותסייע בקירוב היהודים פליטי אשכנז 'לקרבם לתורה ואמונה'. הגאון רבי אברהם יצחק בלוך הי”ד ([תר”ן-תש”א, 1890-1941) – מגדולי תנועת המוסר והוגיה. בן הגאון רבי יוסף יהודה לייב בלוך. משנת תרפ”א (1921) כיהן כראש ישיבת טלז, ומשנת תר”צ (1930) מילא את מקום אביו כרבה של טלז. עוד בימי עלומיו נודע כעילוי, בעל הבנה עמוקה בהלכה וחוקר מעמיק באגדה, ומימיו לא מש מאהלה של תורה. היה חבר במועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל'. לאחר כיבוש ליטא בידי הסובייטים, המשיך ללמד את תלמידיו במחתרת, בתנאים קשים. נהרג עקה”ש בשואה, יחד עם אנשי קהילתו ותלמידיו. הרב משה אביגדור עמיאל (תרמ”ב-תש”ה, 1882-1945) – 'העילוי מפורזוב', למד בישיבות טלז ובריסק, וב'קיבוץ' של רבי חיים עוזר בווילנה, כיהן כרב בעיירה שווינציאן ובקהילת שומרי הדת באנטוורפן. בשנת תרצ”ו עלה לארץ ישראל והיה רבה הראשי של תל-אביב יפו, בה הקים את 'ישיבת היישוב החדש'. נודע כסופר, הוגה דעות, דרשן, איש חינוך, ומראשי תנועת 'המזרחי'. רקע היסטורי: החל משנת 1922, פרסמה ממשלת המנדט הבריטי את 'הספר הלבן' הכולל מגבלות על עליית יהודים לארץ ישראל. בשעה שהמוני יהודים ביקשו לעלות לארץ ולהנצל מצרה ומצוקה קיומית באירופה, הבריטים סגרו את שערי הארץ וקבעו מכסה מצומצת של רשיונות עלייה (סרטפיקאטים). בעקבות מאמציו של הרב קוק הוקצו מספר רשיונות עלייה עבור רבנים ונושאי משרות תורניות. יהודים שביקשו לזכות באחד מרשיונות אלו, נדרשו להציג מסמך המעיד על תפקידם התורני, והסתייעו בעזרתם של רבנים ואישי ציבור. סימני קיפול, כתמים, חורי תיוק, בלאי ופגמים קטנים בהיקף הדף, מצב בינוני-טוב.