בידספיריט | מכתב בכתב ידו וחתימתו של

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס. ירושלים, תש”י [1950]. 'הנני מתכבד במכתבי זה לבקש עזרתם לגברא רבא ויקירא שכן קרוב אלי מע”כ הרב הגאון נודע למשגב וכו' קש”ת מו”ה ר' צבי הכהן קפציץ שליט”א איש יקר ערך בכל המובנים ובעל משפה מסוימת וביתו ריקן', מכתב מאת רבי זליג ראובן בנגיס למנהלי 'עזרת תורה' בתל-אביב, בבקשת עזרת עבור תלמיד חכם ירושלמי, ובברכות לכל המסייעים.  [1] דף, נייר רשמי, בכתב ידו, תחימתו וחותמו של רבי זעליג ראובן בענגיס. הראב”ד מרן הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס (תרכ”ד - תשי”ג. 1864 - 1953) - מגדולי רבני ירושלים וראב”ד העדה החרדית. נולד בשניפישוק לאביו רבי צבי הירש. כבן שבע עשרה שנים החל ללמוד בישיבת וואלאז'ין המעטירה שם נתקשר בעבותות אהבה לרבו הנצי”ב (שכינהו בחיבה 'ש”ס חי'). הגרז”ר נסמך לרבנות ע”י מאורי ישראל: הנצי”ב, רבי יצחק אלחנן ספקטור, הגר”ח מבריסק והגאון רבי שלמה הכהן מווילנא בעל ה'חשק שלמה'. משנת תרנ”ד שימש ברבנות בק”ק באדקי, קלווריה וסמולנסק. בשנת תרצ”ח נקרא לשמש כראב”ד העדה החרדית בירושלים ועלה לשם כך לארה”ק. בירושלים הנהיג את העדה ברמה (אף שלא נטה לקנאות). השאיר אחריו ברכה מרובה בספרו לפלגות ראובן. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא. מתלמידיו היו מרנן הגרש”ז אוירבאך והגרי”ש אלישיב. ר' צבי (הירש) ב”ר ישראל אהרן הכהן קופשיץ (תרנ”ו-תשל”ו, 1896-1975) – רב גאון וצדיק מפורסם. נולד בפיעטרקוב והיה היה מבכירי תלמידיו של רבי יעקב כ”ץ בישיבת הומל. בשנת תרפ”ד (1924) עלה עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה לייסד ישיבה בעיר חברון. בשנת תרפ”ד התחתן עם נכדת רבי יוסף חיים זוננפלד, והתגורר בבתי מחסה. לאחר מלחמת השחרור, עבר להתגורר בבתי ברודא. שימש כר”מ במספר מוסדות בירושלים, ובהם בית היתומים דיסקין. סימני קיפול וקרעים זעירים לאורך קווי הקיפול, כתמים, הדבקות בגב הדף, מצב בינוני-טוב.