בידספיריט | גלויה בכתב ידו של אחד

גלויה בכתב ידו של אחד ממנהלי ישיבת 'כנסת בית יצחק' בקמניץ, המבקש סיוע דחוף מוועד הישיבות בקליטת תלמידים מפרנקפורט. קמניץ, תרצ”ד 1933. '... נדון בני הישיבה מאשכנז הלומדים בישיבתנו הק' אשר דרושה להם עזרה תכופה', פניית נציג מנהלי ישיבת קמניץ לוועד הישיבות בבקשה עזרה דחופה לסייע לישיבתם בקליטת תלמידים שהגיעו מגרמניה. קאמעניץ, תרצ”ד 1933. [1] גלויה, עם חותמת ישיבת 'כנסת בית יצחק' בקמניץ, חותמת מנהלי הישיבה וחותמת ראש הישיבה, הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. כולה בכתב יד ובחתימת אחד ממנהלי הישיבה [יתכן והכותב הוא הרב ראובן גראזאווסקי, חתנו הגדול של ראש הישיבה, רבי ברוך בער ליבוביץ]. התלמידים שהגיעו מפראנקפורט, ולמדו בישיבץ קמניץ, בשנה בה עלו הנאצים לשלטון בגרמניה, מוזכרים בגלויה בשמם: גדליה שניידר, מרדכי שוואב, משה שוואב ומענדיל גראסמאן. ועד הישיבות – נוסד בעיר וילנה ביוזמת של הגאון ה'חפץ חיים' ושל הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, בשנת תרפ”ד. הוועד ייצג את עשרות הישיבות שפעלו במזרח אירופה ודאג לכלכלתם. הועד הקים מנגנון גבייה מאורגן במאות קהילות, והסתייע ברבנים ובעסקנים לעידוד התרומות. הגה”ק רבי ברוך בער ליבוביץ (תר”ל - ת”ש. 1870 - 1939) - מגדולי דורו, מגדולי מנחילי התורה בעולם הישיבות. נודע כקדוש מרחם. תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק ודבק בתורתו כל ימיו. לאחר תקופה פתח בעיר ישיבה ועמד בראשה. בשנת תרס”ד נתמנה לכהן כראש ישיבת 'כנסת בית יצחק' שהוקמה ע”י רבי צבי הירש רבינוביץ בנו של הגרי”א ספקטור ורבה של קובנה. השאיר אחריו ברכה בספריו ברכת שמואל על הש”ס ועוד. חתנו, רבי רפאל ראובן גרוזובסקי, כיהן כמנהל, ר”מ וראש ישיבה בישיבת 'כנסת בית יצחק' בליטא, בישיבת 'תורה ודעת' בניו יורק ובבית מדרש עליון במונסי, והיה יושב ראש 'מועצת גדולי התורה' של 'אגודת ישראל' בארה”ב. רבי גדליה שניידר (תרע”ו-תשס”ז, 1916-2007) – בנו של ראש ישיבת 'תורת אמת' (שניידר'ס) בפרנקפורט ובלונדון, הגאון רבי משה יהודה שניידר. במשך ששה שבועות היה אצל החפץ חיים, ומסר על הנהגותיו בעריכת ליל הסדר. היה מתלמידיהם של הגאון רבי ירוחם הלוי ליבוביץ ממיר והגאון בעל 'ברכת שמואל' בישיבת קמניץ. בהמשך נאלץ ר' גדליה להגר כפליט לברנוביץ' על מנת להימנע מגיוס לצבא הפולני, ומשם הצליח להגר לעיר לונדון, שם העביר שיעורים ושיחות מוסר בישיבת 'תורת אמת'. בשנת תשנ”ה עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר בני ברק. רבי מרדכי מנחם ב”ר יהודה ליב שוואב (תרע”א – תשנ”ד, 1911-1994) – 'הצדיק ממונסי', נולד בפרנקפורט והתחנך בישיבת הרש”ר הירש. בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בישיבת מיר, ולמד מדרכי המשגיח, רבי ירוחם. לאחר שלוש וחצי שנים עבר ללמוד בישיבת קמניץ. הוא למד שם שבע שנים והיה לאחד מבחירי תלמידיה. הוא גלה עם הישיבה לווילנה, והגיע עם תלמידי ישיבת מיר לשנגחאי שבסין. בשנת תש”ו היגר לארה”ב, שם לימוד וכיהן כמשגיח רוחני בישיבת 'בית שרגא'. מחבר ספר 'מאמר מרדכי' וקונטרס אגרות 'מאמר מרדכי'. רבי משה ב”ר יהודה ליב שוואב (תרע”ז – תשל”ט, 1917-1979) – בהיותו בן שש עשרה נסע בעקבות אחיו הגדול, ר' מרדכי, ללמוד תורה בישיבת הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בקמניץ. אחר כך למד בישיבת הגאון רבי אלחנן וסרמן בברנוביץ, ולמד שם מוסר מהמשגיח רבי ישראל יעקב לובטשאנסקי. לאחר שנתים וחצי חזר ללמוד בקמניץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח להגיע ללונדון, שם למד ולימד בישיבתו של רבי משה שניידר. בשנת תש”ב היה מהתלמידים הראשונים ב'כולל האברכים' בגייטסהד בראשות הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, ומשנת תש”ז כיהן כמשגיח רוחני בישיבת גייסטהד, והעמיד תלמידים רבים. חורי תיוק, מצב טוב מאד.