בידספיריט | סידור השל”ה ”שער השמים” –

סידור השל”ה ”שער השמים” – אמשטרדם, תע”ז – מהדורה ראשונה – עותק גדול עם שוליים רחבים במיוחד – עם חותמות של ”חותם בהמ”ד חומה ישן שקלאו” - בית הכנסת של חסידי חב”ד שהיה בביתו של הגביר רבי פנחס רייזעס, מגדולי תלמידי בעל התניא – חותמת נדירה לא ידועה משום מקום ! עותק חסר סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, עם פירוש התפלות ע”פ הקבלה הנקרא בשם ”שער השמים” – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל”ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו”ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע”ז 1717]. מהדורה ראשונה. רבינו השל”ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: ”ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ”ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים”. בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: ”... ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל”. התפילות בסידור נדפסו רובן בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע”פ צוואת המחבר בעל השל”ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו”ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור). התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם, כפי שכתב רבי יואל סירקיש בעל הב”ח בהסכמתו לסידור זה: ”כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם” . הרה”ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ”ב): ”סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל”ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב”ח ז”ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם”. הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ”ץ בעל ”סמיכת חכמים” מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל”ה הקדוש, וזו לשונו במכתבו: ”...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר”ר ישעיה סג”ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידו ר, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו . ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר”ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר”ר יעקב ז”ל אב”ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר”ר יום טוב ליפמן העליר זצ”ל בעל תוספות יו”ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ”ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם”. במספר דפים בסידור ישנה חותמת של: ”חותם בהמ”ד חומה ישן שקלאו ”. בתיה של העיירה שקלוב שברייסין היו עשויים עץ, למעט בנין יחיד שהיה בנוי עם חומת אבן שנבנה על ידי הגביר החב”די המפורסם הגה”ח רבי פנחס רייזעס, מה”כותבים” של רבו בעל התניא, שתורה וגדולה התאחדו על שולחנו. כשבנה את ”בהמ”ד חומה ישן” בביתו שבשקלוב בכ' טבת תקס”ז הגיע רבו בעל התניא לחנוכת הבית ואמר שם כמה מאמרי חסידות שנכתבו על ידי ר' פנחס ונדפסו. מכתבי הסופר זלמן שניאור, יליד העיירה שקלוב, שהרבה לתאר בזכרונותיו את שקלוב לפרטי פרטיה, נראה שעד אמצע שנות הת”ר (לפחות) היה רק בית חומה אחד בכל שקלוב. העיירה שקלוב הייתה ידועה כמבצרם של ה”מתנגדים” הקשים ביותר שייצרו כתבי פלסתר וחרם נגד החסידים. אך עם כל זה היה בה קהילה חשובה של חסידי חב”ד, והתגוררו בה כמה מחשובי תלמידי אדה”ז, ובראשם רבי פנחס רייזעס, ומקום מבצרם היה ”בהמ”ד חומה ישן” שהיה בבית החומה של ר' פנחס. בעל התניא הרבה לבקר בשקלוב אצל תלמידיו, ולעתים שהה בה כמה שבועות רצופים. מסופר על בעל התניא, שבצעירותו לפני שנסע לרבו המגיד ממעזריטש ” סדר עבודתו היה אז ע”פ סדר השל”ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל”ה וסידורו שער השמים” (בית רבי, ברדיטשוב תרס”ב, עמ' 2, פרק א). עותק חסר. [1], ד-שלה דף. חסרים שני דפי השער ושני דפי הסכמות. [דף השער הראשון צולם על גבי דף ישן]. דף קכד נכרך לאחר דף קכא. 27 ס”מ. מצב טוב-בינוני. ב-60 דף הראשונים חסרים שולי הדף, ובבודדים מהם ישנה פגיעה בטקסט. הדפים משוקמים במיולי נייר. כתמי רטיבות. כריכה חדשה עם שדרת עור.