בידספיריט | 'קול קורא' בכתב-יד גאוני וחכמי

'קול קורא' בכתב-יד גאוני וחכמי ירושלים להצלת ושמירת החינוך הטהור בחברון. ירושלים, תרס”ה [1905]. כרוז בכתב ידם וחתימתם של גדולי חכמי ירושלים: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יהושע צבי מיכל שפירא, רבי שלמה זלמן בהר”ן וראשי ”כולל חב”ד” מאבקם של ראשי ”כולל חב”ד” בחברון נגד פתיחת בתי ספר חופשיים המכתב נכתב מספר חודשים לאחר פטירת בעל ה”שדי חמד” שלחם בכל עוז נגד פתיחת בתי ספר חופשיים. 'והעיר הקדושה הלז כמעט בנס נגלה עד עתה עמדה בטהרתה וראוי לכל מי שיכולת בידו... להעמיד לימוד התוה”ק וחינוך זרע קודש ילדי ישורון על טהרתו כמורשת אבות מדור דור'; קריאת גדולי ירושלים להצלת הישוב היהודי בחברון ושמירה על טהרת מוסדות החינוך בעיר. ירושלים, תרס”ה [1905]. מסמך היסטורי מרתק על מאבק הקהילה החב”דית בחברון לשמירה על החינוך הטהור. רקע למכתב. המכתב נכתב מספר חודשים לאחר פטירת בעל ה”שדי חמד” שלחם בכל עוז נגד פתיחת בתי ספר חופשיים. [1] דף, הנכתב בקריאה לסייע לשד”ר חברון לבסס את הישוב האשכנזי-חב”די בחברון ולחזק את מוסדות החינוך שם, לנוכח הסכנה של פתיחת בית ספר בעיר המבקש 'להשריץ בה רוח האפקורסות אשר שוטף בעו”ה... כל חלקה טובה'. על גבי הדף מופיעים [3] מכתבים למען שמירת טהרתה של עיר האבות חברון, כהמשך לקריאתו של הרב המנוח, רבי חיים חזקיהו מדיני זצ”ל, בעל 'שדי חמד': - על המכתב הראשון חתומים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד והצדיק הירושלמי רבי יהושע צבי מיכל שפירא . - על המכתב השני חתום רבי שלמה זלמן בהר”ן לעווי . - על המכתב השלישי חתומים רבני ”כולל חב”ד”   רבי אלימלך פערלמאן , רבי דובער אפרת , רבי יהודה ליב ב”ר ראובן , רבי מרדכי אברהם שלאנק   ורבי יעקב אורינשטיין . בעניין המאבק למניעת פתיחת בית הספר של 'אליאנס' בחברון בשנת תרס”ד, ראה מרא דארעא ישראל, א, עמו' רפח-רצד. מרא דארעא דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד (תר”ט - תרצ”ב. 1848 - 1932). רבה של העדה החרדית ואגודת ישראל בירושלים. מגדולי הדור הקודם. תלמיד מרן הכתב סופר מפרעשבורג ורבי אברהם שאג. עלה לירושלים ונעשה מקורבו הגדול של רבי יהושע לייב דיסקין. לימים מילא את מקומו והנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל, וכיהן כנשיא בית היתומים דיסקין, ראש כולל ”שומרי החומות” והגבאי ראשי של ”החברה קדישא הכללי” בירושלים. רבי יהושע צבי מיכל ב”ר יעקב קופל שפירא (ת”ר לערך - י”ב באלול תרס”ו, 1840-1906) - מקובל וצדיק נשגב מנקיי הדעת שבירושלים. נולד בחברון ועבר לירושלים בשנת תרי”ז (1857). מחבר הספרים ”אמרות טהורות”, ”התרגשות הלב”, ”ציץ הקודש”, ”ספר תקון חצות” ו”צבי לצדיק”. הגאון הצדיק רבי שלמה זלמן בהר”ו לעווי (תקצ”ו - תר”ע. 1836 - 1910) - ראש וראשון לכל דבר קדושה בירושלים. ממייסדי שכונת 'מאה שערים'. מנקיי הדעת שבירושלים ומחשובי עסקניה. נולד בפולין לאביו רבי נחום שאדיקער שהיה רבה של שאדיק וראש כולל פולין בארה”ק אחר עלותו לארץ. רבי שלמה זלמן החל בפעילות ערה למען חיי הדת וכנגד רוחות החילון שנשבו בארץ למן יום עלייתו לחונן רגבי עפרה. נודע בשערים מאבקו בבית הספר החופשי 'למל'. רבי שלמה זלמן היה ממקורבי המהרי”ל דיסקין ואיש סודו ואף שימש כדיין בבית דינו. מתלמידיו היו גאוני ירושלים רבי גרשון לפידות ואחיו רבי דוד בהר”ן. הגבאי הפרנס רבי אלימלך ב”ר ישראל איסר פערלמאן (1847 לערך – 1911) - מראשי ומנהיגי עדת החסידים בירושלים, מראשי הממונים והמנהלים של 'ועד הכללי כנסת ישראל', בא כוח ערי הקודש צפת וטבריה, ושד”ר כולל אנשי עסטרייך וגליציה. ייסד בית מסחר לחומרי בנין וברזל, שהיה בית המסחר הראשון בבעלות יהודית שפעל בירושלים מחוץ לעיר העתיקה. בנה את שכונת 'בתי פרלמן'. רבי דוב בער אפרת (תר”ה-תרע”ב) - רב בעיר מוסקבה ורב עדת האשכנזים בחברון משך י”ב שנה. ממשפחת חסידי ליובאוויטש חב”ד, חזר על מאמרי חסידות בעיר הקודש חברון. רבי יהודה ליב ב”ר ראובן – מראשי כולל החסידים בירושלים, , ממייסדי 'אוצר החסד' שעל יד 'הועד הכללי כנסת ישראל'. רבי מרדכי אברהם ב”ר יוחנן צבי שלאנק (תרכ”ב - תרע”ח 1862-1917), ממונה כולל חב”ד ארץ הקודש ומנכבדי קהילת חב”ד בירושלים. מפעילי אגודת 'המגן' למלחמה במיסיון. הגאון רבי יעקב ב”ר ישעיה אורנשטיין (תרי”ט-תרס”ח, 1859-1908) – מגדולי חכמי ירושלים, מפעילי הנהלת כולל חב”ד ומראשי ישיבת 'אהל משה'. תלמידם של גדולי ירושלים: רבי מאיר אויערבאן בעל 'אמרי בינה', רבי שמואל סלאנט והמהרי”ל דיסקין. מחבר קונטרס 'דבר בעתו' (תרמ”ט), 'עמק המלך' (תר”ן?), 'כל המצוה' (תרנ”ה) ו'אלון בכות' (תרנ”ט). בשנת תשל”ב יצא לאור ספר ליקוטי כתביו בשם 'חידושי הגאון רבי יעקב אורנשטיין'. כתמים, סימני קיפול, מצב בינוני-טוב.