בידספיריט | שיח שרפי קודש! התכתבות בענייני

שיח שרפי קודש! התכתבות בענייני הלכה וקבלה בין הרב לתלמידו מכתב כתוב וחתום בכתב יד קודשו של גדול מקובלי איטליה המקובל האלוקי רבי משה זכות (הרמ”ז), שכתב לחתנו תלמידו המקובל האלוקי רבי בנימין הכהן (הרב”ך) – עם תשובת הרב”ך שהשיב לרבו הרמ”ז – אייר ת”נ – כתיבה איטלקית – לא נדפס! ”כל חפצי לשבר מלתעות עול אויל, אזכה להציל עשוק מיד עושקו” בחלקו הראשון של המכתב משיב הרמ”ז לתלמידו הרב”ך בענייני קבלה, ובהמשכו בענייני יורה דעה בהלכות שריית בשר. חלקו האחרון של המכתב ורובו, עוסק בדין תורה של ירושה שהרמ”ז דן בו, ולצורך כך הוא מבקש מתלמידו הרב”ך שיסייע לו להשיג שטר מהאפוטרופוס של היורשים אתו יש לו הכרות. על כך משיב לו הרב”ך על גבי המכתב שכתב לו רבו הרמ”ז, בעמוד השני, שהוא ניסה להשיג מבנו של האפטרופוס את השטר המבוקש, אך לא נמצא ברשותו השטר הרלוונטי. [במכתב שלפנינו מזכיר הרמ”ז בדרך אגב את נסיעתו של ה”פרי חדש” לאמשטרדם (לצורך הדפסת חיבורו שם), ומכנהו ”החכם סילוה נר”ו” ]. המקובל האלוקי ”הרב הגדול עיר וקדיש” (כלשון החיד”א) רבי משה זכות (שפ”ה ? - תנ”ח) מגדולי מקובלי איטליה במאה ה-17. מילידי אמשטרדם. בשנת ת”ה עקר לוונציה, ושנים אחדות לאחר מכן היה לאחד מרבניה. בשנת תל”ג התמנה לרבה של מנטובה, שם ייסד ישיבה חשובה והעמיד תלמידים חשובים ומפורסמים בהלכה ובקבלה (אחד המפורסמים שבהם הוא הרב”ך שהיה תלמידו המובהק). החיד”א בספרו ”שם הגדולים” כותב בתמצית כדרכו על מדרגותיו והשגותיו על הרמ”ז: ”הרב הגדול עיר וקדיש... חכמתו וקדושתו מודעת זאת בכל הארץ... היה יודע ששה סדרי משנה על פה... שמעתי שהיה לו מגיד” משמים שגילה לו סודות התורה. עוד הוא מביא עדות מרבי גור אריה הלוי (שנדפסו הגהותיו על שלחן ערוך דפוס מנטובה תפ”ג) ש ”העיד ששמע המלאך הדובר בו” . עוד כותב החיד”א שהרמ”ז קיבל את תורת האר”י מפי רבי בנימין הלוי תלמיד מהרח”ו, ”ולמד הרמ”ז עמו חכמת האמת וקבל ממנו סולת נקיה”. הרמ”ז השאיר אחריו חיבורים רבים בנגלה ובנסתר, בהם ”קול הרמז” על המשניות, שו”ת בהלכה, חילופי אגרות עם תלמידיו, פירוש גדול על הזהר (חלקים ממנו נדפסו ב”מקדש מלך” בסוף כל פרשה), ועוד חיבורים רבים בעומק הקבלה שרבים מהם נדפסו לראשונה רק בעשורים האחרונים. המקובל האלוקי רבי בנימין הכהן – הרב”ך (תי”א-ת”צ) מגדולי רבני ומקובלי איטליה. היה חתנו ותלמידו המובהק של הרמ”ז וחותנו של רבי ישעיהו באסאן. בשנת תל”ה התמנה לאב”ד אלסנדריה שבאיטליה, ובשנת תנ”ח התמנה לאב”ד ברג'ו אמיליה (רג'יו). החיד”א כותב על הרב”ך ב”שם הגדולים”: ”היה מפורסם בחסידות”. עוד הוא מספר עליו ש”מהר”י אירגז (רבי יוסף אירגז בעל ”שומר אמונים” הקדמון, תלמיד הרב”ך) ישב עם מהרב”ך הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה”. הרב”ך השאיר אחריו בכתובים ספר ”גבול בנימין”, דרושים על התורה והמועדים ועניינים שונים. תשובותיו בהלכה נדפסו ונזכרו בספרי חכמי דורו. מאחורי הגליון רשומה כתובת באיטלקית, עם חותמת אדומה עליה חקוק מגן דוד. גליון מקופל. [2] דף. 20 ס”מ. מצב טוב-בינוני. משוקם. סימני קיפול.