בידספיריט | חידושי אגדה במכתב מאת רבי

חידושי אגדה במכתב מאת רבי שמואל בנימין סופר אב”ד דרצ'קה, בעל ה”דברי סופרים” לאחיו. תרע”א [1911]. נדיר ביותר! מכתב חידושי אגדה מאת הגאון רבי שמואל בנימין סופר, בכתב יד קודשו וחתימתו. ניסן תרע”א [1911]. [4] עמו', 14x22 ס”מ, בדף מקופל. המכתב נשלח אל אחד מאחיו שעמד להוציא ספר ליקוט מדרשי, ובמכתב זה מוסיף רבי שמואל בנימין השלמות לפרסום בספר הנ”ל. במכתב מופיעים מספר פניני רעיונות נשגבים, בענייני קיום התורה וישראל בין העמים, ובענייני חכמת התורה ושאר החכמות, ובהם: - שמעתי מאאמ”ר הגא”הק ז”ל שקיום התורה בין העמים, וכן קיום התלמידי חכמים... אינו טבעי ואי אפשר להשיג ולתפוס בשכל האנושיי. - אמרו חז”ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים, נראה לפרש... כמו שפירש הפלאה ז”ל אם רב דומה למלאך ה' צבאות, כנודע, ואם ראשי עם ה', אשר ראשונים להלכו לאות ומופת לבית ישראל, המה בבחינת מלאכים, שלא יהלכו בגדולות, כי אם עומדים במדרגתם, אזי דבריהם יעשה רושם אצל בני דורם, ואנו כבני אדם. אמנם אם ראש אלפי ישראל, בבחינת הולך כבני אדם, ויתהלכו רק לפני ה' ולא ישפילו עצמם לפני רוח איש ואיש, אז המון עם, לא יבינו דעת ה' ובחשכה יהלכון. - ומצדיקי הרבים ככבים אלו מלמדי תינוקות, שמעתי לפרש, שככבים נראים לנו כקטנים, אף שגדולים ברום שמים. כן המלמדים, רק בעינינו כקטני ערך, אמנם יתרונם במעלה נשא מאוד, כי אם אין גדיים אין תישים. - עת לכל חפץ, לפעמים יגרם חיל כאיש, ויגבה לבו בדרכי ה', אמנם בענין הקפדה ובזיון יהיה באפי זוטרי, כאמור אם לא שיויתי [ודוממתי] נפשי כגמול עלי אמו, שהוא מידת השתוות ודו”ק. - בהמשך מבאר כי בחמשה דברים שנאמרו באש של המערכה, ”טמון רעיון נשגב לצייר קיום ישראל בין העמים... ישראל לא נכנע לפני כל העמים, וכאריות גברו, לעמוד חי לפני ה' עד עולם... שלא הסיתם הספק מעולם, אמונת אומן טמון בלבבם כחמה ברה... מסמא השקר עין העמים... אמנם שקרא לא קאי לנצח, כי אפס ותוהו יסודם, וסגולת ישראל כי יש בה ממש... וכל נגע לא נגע לאהל רוחינו... וכליל תפארת מתנוסס במעלת ישראל, שלא נטרו ריבה ושנאה על מהדפיהם, כי אם אסורים בתודה על רב טוב שגמלו אותנו העמים, בימי ענינו ומרודינו... עם ה' דבוקים ואחוזים באהבה עזה אהבת הלאומי לארץ הוה למו, ואהבה זו תרוממנו, למצוא חן וחסד בעיני אלקים ואדם”. - כל הטבעי עלול לטעות, לא כן חכמת התורה, המסורה לנו, היא תגדר בעדינואלפי שנים שחקו על משבתי ישראל, ויהי היום, כי רוח דעת אתם, לשבות כל אדם פעם אחת בשבוע, וכיוצא בזה ענייני הרבה... וברוך ה' שנתן לנו תורת אמת, ואין אנו חפצים בחכמה וערמומיות הטבעיים, וכמו התינוק יותר חפץ ממה שבכפי אביו, מאכול מעדנים, בבטחונו, אדעתיה דאבוה, כי זה הטוב המועלה, כן לא נחפוץ אנחנו, בחכמות שאינו על פי התורה, גם שיערבו לפי הטבע...כי אם בתורה וחכמה אשר מפי ה' חשקנו, המתוקים לנו מדבש ונופת צופים כי המה מפיו יתברך שמו. הגאון הצדיק רבי שמואל בנימין סופר (תרל”ג-תש”ג) – בן זקוניו של הגאון רבי אליעזר זוסמן. תלמידו של אביו בישיבת פאקש, ואחר כך תלמיד ה'שבט סופר' בישיבת פרשבורג. הוסמך להוראה על ידי גיסו, הגאון רבי ישעיה זילברשטיין אב”ד וואיצן. בשנת תרס”ג, לאחר פטירת אביו, נקרא אחיו רבי יוסף ליב למלא את מקומו כאב”ד פאקש, ורבי שמואל בנימין נבחר למלא את מקום אחיו כאב”ד בדרצ'קה. עם הבחרו כתב עליו הגאון רבי יהודה גרינוואלד בעל 'זכרון יהודה' מסאטמאר 'כי הוא לפלא בדור הזה בגדולת מדרגתו בתורה ועבודה לפי ערך שניו'. רבי שמואל בנימין עמד בראש ישיבה, וענה תשובות בהלכה לשואליו הרבים. בזקנותו חלה אנושות ועבר לגור בפאקש, שם המשיך את לימודיו וחיבוריו עד לפטירתו. מחבר ספר 'דברי סופרים' על הש”ס ושו”ת, וכן כתבי יד עם חידושי סוגיות, דרשות, כללים ותשובות. סימני קיפול, קרע לאורך קו הקיפול, פגמים קטנים, מצב טוב.