בידספיריט | מכתב מופלא עמוס בגילוים שמימיים,

מכתב מופלא עמוס בגילוים שמימיים, בכתב יד המקובל רבי יוסף וואלטוך - מכתב מופלא עמוסים בגילויים שמימיים ובברכות בכתב יד קדשו וחתימותיו של המקובל הצדיק הנסתר רבי יוסף וואלטוך – נכתבו אל ידיד נפשו הגאון הצדיק המופלא רבי יהודה זרחיה סגל רבה של קרית שלום בתל אביב – טבת תשכ”א ”רפואות וישועות וזש”ק וכל טוב סלה... והשי”ת יבטל כל גזר דין שאינו טוב... וירפאהו... ” בחלקו המרכזי של המכתב מבקש הרב וואלטוך מידידו הרב סגל שירבה בתפלה עבורו. בסוף המכתב הוא חותם: ”ידידו הדוש”ת הק' יוסף וואלטוך נכד ר' מיכל זצ”ל מזלאטשוב זי”ע”. בתוספת של המכתב כותב הרב וואלטוך דברים מופלאים (לא ברור על איזה צדיק): ”וידע כבודו שצדיק גדול שנסתלק מן העולם כל שבעה הוא עסוק בעניני עצמו, ותיכף ומיד אחר שבעה ממש הוא יכול לבקש רחמים שם בשמים בהיכלו על כל אותם הנשמות השייכים לו ועל כל אותם הנשמות שהיו אצלו בביתו ודברו אתו איזהו דיבורים. ויזכור כבודו דברי הלקוטי מוהר”ן על הפסוק 'ועוד מעט ואין רשע', שבכל אדם יש בו נקודה טובה אפילו בפחות שבחותים. ומצד זה הוא ראוי ממש לכל הישועות תיכף ומיד”. בסוף תוספת זו הוא חותם שוב: ”הק' יוסף וואלטוך”. בתוספת נוספת למכתב הוא מאריך להוכיח מהגמרא ”שללמד זכות על בן אדם הצריך לישועה, צריך למצא זכות כזה שאפילו רשע גמור יזכה בזכות הזה, ובזה משתיק כל הקטרוגים לגמרי. גם על תוספת זו חותם בשלישית: ”הק' יוסף וואלטוך”. הצדיק הנסתר, רבי יוסף וולטוך (תרפ”ב-תשמ”ג) היה מצאצאי המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. היה מראשי חבורת הצדיקים הנסתרים מתל-אביב, בהם ”הסנדלר” (רבי משה יעקב רביקוב), ”הרצף” (רבי אברהם פיש), ”הצייר” (רבי יהודה פטילון) ועוד. רבי יוסף וולטוך הרבה להשתטח על קברי צדיקים ובמקומות הקדושים והיה פועל ישועות בתפילתו. היה בעל ייסורים כל ימיו, ולא זכה לזש”ק (כמו רוב ”הנסתרים”), ואף על פי כן עבד את השי”ת כל ימיו בשמחה עילאה. סיפורי מופת שמיימיים ופלאיים של גילויי רוח הקודש התהלכו אודותיו מפה לאוזן עוד בחיים חיותו. נפטר פתאומי לאחר שהתעלף בתוך מערת ”האידרא”. הרב מוצפי שזכה להכירו כותב עליו: ”... תלמיד חכם גדול היה, חסיד, היה, ענוותן ושפל רוח היה, בעל יסורים רבים היה, נחבא אל הכלים... זכיתי ולמדתי עמו ואולי הרבה, צנצנת מלאה מכל מיני מעדני התורה, תלמוד ומדרשים, זוהר וקבלה, מפרשים וספרי מוסר, פוסקים וספרי הלכה, הכל היה מונח במוחו, גם ידען גדול היה בקורות העתים ובהיסטוריה של דברי ימי עמנו, לא היה חכם שחי באיזה דור שיהיה או מחבר ספר , שהוא רבי יוסף וולטוך ז״ל לא ידע את שמו ואת זמן תקופתו, חלק כבוד גדול לכל חכמי התורה שוכני עפר, ולהבדיל החיים על הארץ. ידע מכאובים, חוליים, ושתק וקיבלם בדומיה, נדד ממקום למקום וספריו וטליתו ותפילין שלו עמו, התוודע לרבים מגדולי הדור, ובפרט אותם שהיו דוגמתו נחבאים אל הכלים, חי בחדר צנוע מאוד, רוב ימיו בודד היה, כי לא עלינו אשתו חולה היתה ומאושפזת, חגים ומועדים , שבתות וימי חול העביר לבדו בינו לבין קונו, כשאין לו מאומה מהעולם הזה, ואפילו מי שיכבס לו מטפחת או גרב, קדוש היה, ענק היה, ולא הסכים שיספרו בשבחו או ידעו על מעשיו הנסתרים”. איגרת דואר מקופלת לשלשה חלקים. 27 ס”מ. מצב טוב. סימני קיפול.