בידספיריט | תגלית עצומה! מאות הגהות שלא

תגלית עצומה! מאות הגהות שלא נדפסו מתלמיד הנצי”ב - על העמק שאלה - ספר שאילתות דרב אחאי גאון עם פירוש ”העמק שאלה” מאת הנצי”ב מוולוז'ין – ווילנא תרכ”א-תרכ”ז – מהדורה ראשונה - עם מאות הגהות ארוכות בכתב יד הגאון רבי אברהם עבר (אבריל) שפירא ממינסק, תלמיד הנצי”ב, מחבר ספר ”פתח אברהם” – על חלק מההגהות התכתבו הרב ותלמידו, ועל חלקן הודה הנצי”ב לתלמידו שהצדק עמו – חלק קטן מתוכן ההגהות ודברי הנצ”ב עליהן נדפסו בספר ”פתח אברהם” - רוב ההגהות לא נדפסו – ההגהות נכתבו בין השנים תרמ”ה-תרנ”ג בהגהות מובאים מספר פעמים דברים מהשמטות בכתב יד המחבר הנצי”ב שהיו למראה עיני תלמידו רבי אברהם – דברים שלא נדפסו גם במהדורות החדשות של ”העמק שאלה” לפנינו הכרך הראשון (בראשית ושמות) והשלישי (במדבר ודברים), מעוטרים במאות הגהות בכתב ידו של הגאון רבי אברהם עבר שפירא תלמיד הנצי”ב. בהגהות מוזכרים כמה פעמים חילופי דברים שהיה לתלמיד המגיה עם רבו הנצי”ב ”הגאון המחבר נ”י” . להלן שתי דוגמאות. בכרך ראשון בדף ט/2 כותב רבי אברהם: ”וסדרתי ברורי דברים בכתבי להג' המחבר יחי', והשיב לי שהמה דברים ראויים ליאמר” . [הנידון הוא לגבי הלכות אבר מן החי לגבי בן נח. ההערה בשלימותה נדפסה באריכות בספרו של רבי אברהם שפירא, ”פתח אברהם” (ווארשא תרנ”ט), בקונטרסו ”מילתא אלבישייהו יקירא” שבסוף ספרו (דף כד/1, סעיף ו, ובדף כז/1), במכתב שכתב לרבו הנצי”ב, ואכן רבו הנצי”ב הודה לדבריו (בסופה של התכתבות שנמשכה ביניהם הלוך ושוב) וכתב לו כדברים האלה (שם, דף כח/2): ”המה דברים הראוים ליאמר , ורשמתי בהשמטות בשמו של מע”כ נ”י, ואי איישר חילי להדפיס שנית לא אשנה הבטחתי לפרש זה הישוב בשמו אי”ה”]. בכרך שלישי בדף נט/2 כותב רבי אברהם : ”בזה הודה הג' המחבר בעצמו נ”י [ב]תשובתו אלי, [ש]אין פירושו עולה יפה... ואני פירשתי בס”ד בטוב טעם דברי השאלתות בזה... ופה הגליון קצר מהכיל”. [הנידון הוא לגבי ספק ברכה דאורייתא ודרבנן. ההתכתבות ביניהם בעניין זה נדפסה שם בדפים: כד/2 אות ח, כו/1 אות יז, כז/2, כט/1. אכן בדף כו שם כותב לו הנצי”ב: ”אכן בפירוש דברי השאלתות מודה אני שאין פירושי עולה יפה, ואם יש ביד מע”כ נ”י דרך אחר בלי דוחק יבא דברו לטוב”]. בהגהותיו מציין רבי אברהם פעמים רבות לחידושיו על מסכתות הש”ס, וכן מפנה הוא פעמים רבות להגהותיו בשולי גליונות ספריו הרבים. כל אלו לא נדפסו. כמו כן הוא מציין כמה פעמים להגהות זקנו הגה”צ רבי שמואל מרובזעוויץ על הרי”ף שהועתקו על ידי הרד”ל ונדפסו בגליון הרי”ף של ש”ס וילנא – ראה לדוגמא בכרך שלישי בדפים מב/2, עא/2. הגאון רבי אברהם עבר (אבריל) שפירא מילידי מינסק , היה תלמיד מובהק של הנצי”ב. התגורר באמלין (?) שבליטא. רוב ימיו תורה וגדולה התאחדו על שולחנו ולא נזקק למשרת רבנות, אך בשלב כל שהוא בחייו ירד ממעמדו והחל לחפש משרת רבנות ההולמת אותו (לא ידוע לנו האם זה יצא לפועל, וכן אין ידועים לנו שנות הולדתו ופטירתו, מלבד זה שבשנת תרנ”ט עדיין חי). חיבר חיבורים רבים על מסכתות הש”ס והשלחן ערוך, חלקם מוזכרים במאות ההגהות שלפנינו. חיבר חיבור גדול בשם ”דברי ריבות”. אך כל אלה לא נדפסו, מלבד חיבור אחד קטן בכמות בשם ”פתח אברהם” (ווארשא תרנ”ט), שבתחילתו נדפסו הסכמות נלהבות של הגאונים רבי רפאל שפירא וחתנו הגר”ח מבריסק, ה”שערי דעה”, ועוד מגדולי הרבנים שמאריכים לתאר את גדלותו התורנית של המחבר. בסוף ספרו זה הדפיס קונטרס בשם ”מילתא אלבישייהו יקירא” ותוכנו הוא התכתבות הלוך ושוב עם רבו הנצי”ב על דבריו שנדפסו בחיבורו ”העמק שאלה” באריכות גדולה. חלק מההתכתבות נזכרת במספר הגהות בכרכים שלפנינו. בסוף ההקדמה לקונטרס הנ”ל מספר רבי אברהם על קביעות עיונו בספר שלפנינו: ”עוד בימי חרפי הייתי רגיל ללמוד בשבת קודש בספר השאילתות בענין המחובר להפרשה, ולרגל ההגיון שתי עין לפעמים בביאור העמק שאלה ממו”ר הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי ארץ הר”ר נפתלי צבי יהודה ברלין זצלה”ה אב”ד ור”מ דוולאזין, וחביבין עלי שמעתתי' דרב, ובו אכבד כי איידי דחביבי ויהיבנא דעתי עליי' היה לי דין ודברים בהם לפני כ”ק, ובכמה דברים הודה לדברי”. כרך ראשון (בראשית שמות): ז; קכג דף. כרך שלישי (במדבר דברים): ז; ב-קכו דף. 35 ס”מ. כרך ראשון במצב טוב. כרך שלישי מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות ובלאי. קרעים בחלק משולי הדפים. הגהות רבות קצוצות בשוליהן לאורכן. כריכות ישנות במצב טוב.