בידספיריט | עותק מיוחס מכל גאוני הונגריה!

עותק מיוחס מכל גאוני הונגריה! עיר גיבורים. זולקווא תקנ”ט - ספר עיר גבורים, דרושים על פרשיות התורה, מאת בעל ה”כלי יקר” – זולקווא תקנ”ט – חתימותיהם של גדולי גאוני וצדיקי הונגריה: רבי דוד דייטש, בעל ”אהל דוד”, רבי חיים סופר אב”ד מונקאטש, בעל ה”מחנה חיים”, בנו רבי משה דוד סופר אב”ד סאסרעגען, ורבי שרגא פייש פישמן מפרשבורג, בעל ”אור שרגא” הספר שלפנינו היה שייך להגה”ק רבי דוד דייטש אב”ד פראונקירכן, בעל ”אהל דוד”. ממנו עבר בירושה לידי בנו הגה”צ רבי יחזקאל. בדף השער חתימת הגה”ק רבי דוד דייטש: ”חנני ה' בזה הק' דוד דייטש”. בדף המגן הקדמי ישנו רישום בעלות בכתב יד הגה”צ רבי שרגא פייש פישמן, ובחתימתו, על כך שהספר שייך לרבי יחזקאל דייטש: ”גם אני מעיד שזה הספר שייך למהור' יחזקאל בן הרב האי גאון אמתי המפורסים לשם ולתהלה מהור' דוד דייטש, בעל מחבר ספר 'אהל דוד'. ולראי' באתי על החתום הק' פייש בן לאא”מ הרב הגאון מהור' יחזקאל משה פישמאן נ”י אב”ד דק”ק משקאלץ והגליל בארשאד יע”א”. בדף השער למעלה מופיעה חתימתו של בעל ה”מחנה חיים”: ”הק' חיים סופר פ”ק [?...]”. מתחת חתימתו מופיעה חתימת בנו: ”משה דוד סופר”. חתימה נוספת של בנו מופיעה בדף המגן האחורי: ”משה דוד בהגאון מהר”ח סופר זצוק”ל”. חתימה נוספת בדף המגן הקדמי: ”יעקב קליין”. הגאון הקדוש רבי דוד דייטש (י”ז בחשוון תקט”ז - כ”ב בסיון תקצ”א, 1755-1831) מתלמידיו של הנודע ביהודה (יש ביניהם התכתבות של כארבעים חילופי שו”ת בנוב”י), מגדולי רבני הונגריה שנודע בעולם כולו בקדושתו הנוראה. כיהן כראש ישיבה, ורבה של ימניץ, רב ואב”ד פראונקירכן, רבה של סרדעהלי, ומשנת תק”ע כיהן כרבה של נובומסטא ('עיר חדשה'). היה ידיד נפשו של מרנא החתם סופר שהתבטא אודותיו, בהסכמה על ספרו אהל דוד גדולות ונצורות: ”אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם ... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז ... אשרינו אם זכינו לשיחותו ולאורו ... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדינו מכל רע , ולברך את בית ישראל מברכת ה'”. בעל ה”ישמח משה” כתב עליו בהסכמתו: ””הליכות עולם לו יוצא מפי קדוש וטהור, טיהר גברא קדישא, הרב הגאון הצדיק האמיתי המפורסים ... ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא” . חידושיו הודפסו בסדרת הספרים ”אהל דוד” (תקע”ט-תרכ”ז) ובספרים נוספים. הגאון הקדוש רבי חיים סופר 'המחנה חיים' [תקפ”ב-תרמ”ו], מגדולי פוסקי יהדות הונגריה. ממשיך שיטת הקודש של רבו מרן החתם סופר להילחם מלחמת השם בגיבורים בהיבדלות מהקהילות הנאולוגיות. כן למד תורה אצל מרנן, הכתב סופר, המהר”ם א”ש, הגה”ק רבי בנימין וולף לעוו בעל ”שערי תורה” ואצל רבי הלל מקאלמאיי. כיהן ברבנות בקהילות חשובות והתמנה כרב קהילת מונקאטש, מהקהילות הגדולות והחשובות בהונגריה באותו זמן. בשנת תרל”ט נעשה לרב הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, והוא הראשון שנשא במשרה זו לאחר הפירוד בין הקהילות בהונגריה. בנו הגאון הצדיק רבי משה דוד סופר (תרכ”א-תרס”ו) כיהן י”ג שנים כאב”ד סאסרעגען. חידושיו מובאים על ידי אביו הגדול בספריו. הגאון הצדיק רבי שרגא פייש פישמן (תקפ”ה-תרמ”א), כיהן תחילה כאב”ד סיקסא, ולאחמ”כ בקלויזנבורג (מתרכ”א). בתרכ”ד התבקש על ידי ה”כתב סופר” לעזוב את רבנותו ולעבור לפרשבורג ולהתמנות לדרשן ומגיד מישרים. את תפקיד זה נשא בגאון ובהצלחה גדולה במשך 17 שנה עד לפטירתו. לדבריו היה השפעה מרובה וכח כביר ודרשותיו היו מעוררות לתשובה והתחזקות בכל ענייני הדת. רבי שרגא היה ”אבי כל תופש כינור האגדה... שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים בתוקף אמריו, והשפעתו על השומעים היתה עצומה, כאשר שמעתי מפי דודי הרב הגה”צ... אב”ד דק”ק פאקש בעל ילקוט וליקוטי סופר ששמע בבחרותו דרשותיו וראה איך דבריו שהשמיע בהתעוררות גדולה נעשו לאש בוערת בלבבות לאהבה וליראה את ה' ולקיום מצוותיו ית”ש בכל לב ונפש” (מתוך הסכמת הגה”צ רבי יצחק צבי סופר אב”ד טמשוואר, בעל ”מספר הסופר”, לספר ”אור שרגא”). ”וכל העם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את הקול יוצא מפה קדוש ולב טהור נכנסים אל הלב היו מוכרחים להרהר בתשובה” (מתוך הסכמת הגה”צ רבי צבי קיסטליכר אב”ד סיביו בעל שו”ת ”באר צבי”). דרשותיו היו נאמרות בגרמנית צחה, כי זה היה צורך השעה ודרישת הדור. [3], כו; כ, [1], כא; כ; כ דף. 22 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות ובלאי. סימני עש בחלק מהדפים. כריכה חדשה.