מכתב שפירסם הגאון רבי בנימין מנדלזון רב הישוב קוממיות, בשנת השמיטה הראשונה שפעלה מאפיית המצות, בו מפרסם פסק הלכה ...

מכתב שפירסם הגאון רבי בנימין מנדלזון רב הישוב קוממיות, בשנת השמיטה הראשונה שפעלה מאפיית המצות, בו מפרסם פסק הלכה חסר תקדים, על פי הוראתו הברורה של החזון איש, כ"ו אדר תשי"ג

מכתב חשוב עם תוכן נדיר, שפירסם הגאון רבי בנימין מנדלזון לפני חג הפסח תשי"ג, לאור פולמוס שהתעורר בזמנו.

רקע: שנת תשי"ב היתה שנת שמיטה, ובשנת תשי"ג, התעוררה שאלה איזה חיטה ישמש לאפיית מצות, שהרי באפיית מצות משתמשים עם קמח של שנה קודם לחג הפסח. ובשנת השמיטה לא קוצרים אלא משתמשים עם קמח יבול השנה השישית. כמו כן בשנה שאחרי שמיטה משתמשים עם קמח של שישית, יוצא שבשנה השישית קוצרים חיטה לשנתיים.

בזמנו התועררה שאלה, האם מותר ליקצור חיטה שנזרעה לפני שמיטה בשנת השמיטה. הגאון רבי בנימין מנדלזון שהיה אחראי למאפיית המצות במושב קוממיות פנה אל החזון איש בשאלה כיצד יש לנהוג בנידון.

החזון איש דן בנושא, ולאחר זמן נתן פסיקתו. שהקצירה מותרת בתנאי שהחיטה נזרעה בשדה שבד"כ איין זורעים בה חיטה. באופן כזה מותר לזרוע לפני שמיטה וליקצור בשמיטה. ואכן כך נהגו באותה השנה.

יש לציין שמדובר בפסק יחודי, בהוראת החזון איש.

לאור אותו פסק. ראה לנכון רבי בנימין מנדלזון להוציא מכתב לכל מאן דבעי בזה"ל:  'שכל מה שעושה הכל הוא לפי הלכתו והוראתו הברורה של מרן החזון איש שליט"א'.

הוא מסים את המכתב בזה"ל: 'יאכלו ענווים וישבעו בקדושת שבעית'.

כאמור לפנינו המכתב האוטנטי, בו מובא אותו פסק נדיר.

יצוין שפסק זה אינו ידוע לרבים, ועם פירסומו הוא משנה סדרי עולם בכל הנוגע לקצירת חיטים בשנת השמיטה.

המכתב נכתב על דף נייר רישמי. 11 שורות בכתב יד.

מצב מצוין, סימני קיפול. 22/14 ס"מ.