אור החיים הקדוש - מהדורה ראשונה, ונציה תק"ב. עותק הערוגות הבושם וצאצאיו

אור החיים הקדוש - מהדורה ראשונה, ונציה תק"ב. עותק הערוגות הבושם וצאצאיו

חומש ויקרא עם פירוש "אור החיים" הקדוש – ונציה תק"ב – המהדורה הראשונה שהדפיס המחבר הקדוש זי"ע בדרכו לארץ ישראל – עותק מיוחס שלמדו בו רבני משפחת  גרינוואלד, עם חתימותיהם: ה"ערוגות הבושם", ה"ויגד יעקב" וה"ויחי יוסף"

בדף המגן הקדמי חתימה של בעל ה"ויגד יעקב" אב"ד צעהלים, הניאד [= הועדין] ופאפא - "יעקב יחזקי' גרינוואלד".

בדף המגן הקדמי ישנם חתימות, רישומי בעלות וניסויי קולמוס רבים, בעט ובעיפרון, של שושלת רבני משפחת גרינוואלד: "משה גרינוואלד" [= בעל ה"ערוגת הבושם]; של בנו רבי יעקב יחזקיה בעל "ויגד יעקב", ושל בן בנו רבי "יוסף גרינוואלד" בעל "ויחי יוסף".

בדף הדבוק לכריכה האחורית חתימה: "משהק' גרוו"א" [= משה הקטן גרינוואלד, בעל "ערוגת הבושם"].

בדף המגן האחורי רישום בעלות של בעל "ויגד יעקב": "כ"ק אדמו"ר הרה"ג אבדק"ק הועדין [= הוניאד] תע"א ומלפנים בק"ק צהעלים".

בדף שמאחורי דף השער רישומי בעלות של בעל "ויחי יוסף" מתקופת מגוריו באנטוורפן, בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה.

הרבנים הגאונים הצדיקים ממשפחת גרינוואלד היו דבוקים בלימוד בספר "אור החיים" הקדוש, והוא מובא כסדר פעמים רבות בספריהם הקדושים על פרשיות התורה: "ערוגות הבושם", "ויגד יעקב" ו"ויחי יוסף".

ידועים דברי החיד"א, תלמידו המובהק של ה"אור החיים" הקדוש, בספרו "שם הגדולים": "פירוש התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר, ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" (מערכת ספרים, א, נד).

הס"ק מרוז'ין אמר שהלימוד באור החיים הקדוש מטהר את הנשמה, ובנו הרה"ק רד"מ מצ'ורטקוב סיפר כי מאותה העת ששמע את הדברים מאביו הקדוש, נעשה אצלו חיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים על הפרשה. רבי פנחס מקוריץ העיד על עצמו שהוא אשר פרסם את ספר האור החיים בעולם, "שפעם אחת היה בק"ק טשערין, ואמר: אני רואה בעיר אור גדול, ושאל אם נמצא שם ספר אור החיים, ונמצא שם ביד אחד חומש עם אור החיים, והוא האיר על כל העיר... ופעם אחת חלה בנו של הרב ז"ל (רבי פנחס), וקיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מהאור החיים בחומשים הגדולים..." (אמרי פנחס השלם, א, עמ' רפא). בערבי נחל כותב על איזה דיבור עמוק מהאוה"ח: "... ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש...".

המחבר, הגה"ק רבינו חיים בן עטר (תנ"ו-תק"ג) – ה"אור החיים" הקדוש, מחכמי סאלי שבמרוקו, שהה בשנים תצ"ט-תק"ב בליוורנו שבאיטליה, בדרכו לארץ ישראל. את החיבור אור החיים סיים לכתוב בעת שהותו בעיר ליוורנו (בט"ו באב תק"א), ומשם שלחו להדפסה בונציה. הספר נדפס בראשית שנת תק"ב.

תלמידו החיד"א כותב על רבו הקדוש בספרו "שם הגדולים" דברים מועטים המחזיקים את המרובה: "מוהר"ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק"ק סאלי, ובא לעה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר... ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר "חפץ ה'", "ראשון לציון", "אור החיים", "פרי תאר", וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז, ורבו עזוז נוראותיו..." (שם הגדולים, מערכת גדולים, ח, מב). הגה"ק מהרי"א מקומרנא כותב בספרו "נתיב מצוותיך" דברים נשגבים בשם מרן הבעש"ט מה שאמר על נשמת ה"אור החיים" הקדוש: "...בכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה...".

הגאון הקדוש רבי משה גרינוואלד בעל 'ערוגות הבושם' [תרי"ג - תר"ע] מגדולי רבני ופוסקי הונגריה תלמידו המובהק של מרן הכתב סופר בפרעשבורג. מצעירותו נקשר לחסידות והיה נוסע לצדיקים הקדושים מבעלזא ושינאווא, היה רב הקהילות המעטירות הומנא וקליינווארדיין עד שנעשה רבה ומנהיגה של העיר חוסט הגדולה לאלוקים. בימיו הפכה ישיבת חוסט לישיבה הגדולה והחשובה בהונגריה, רבים מכל העולם ואף מארצות הברית באו להסתופף בצילה ולרכוש תורה ויראה מרבם הגדול.

בנו של ה"ערוגת הבושם", הגאון הקדוש רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד בעל "ויגד יעקב" [תרמ"ב-תש"א], תלמידם המובהק של הגה"ק משינאווא, המהרי"ד ומהר"א מבעלזא. כיהן כאב"ד במספר קהילות חשובות בהונגריה, בליקוב (מתרס"ו), בצעהלים (מתרע"ב), בהוניאד [= הועדין] (מתרפ"ד) ובפאפא (מתרפ"ט), בה כיהן עד לפטירתו בתש"א. בפאפא עמד בראשות ישיבה גדולה וחשובה שהיייתה מהישיבות החשובות ביותר בהונגריה.

בן בנו של ה"ערוגת הבושם", הגה"ק רבי יוסף גרינוואלד בעל 'ויחי יוסף' מפאפא [תרס"ג - תשמ"ד]. לאחר נישואיו התמנה כדיין בעיר סאטמאר. כמו"כ עמד בראשות ישיבת 'קרן לדוד' בסאטמר. בתש"א, לאחר פטירת אביו ה"ויגד יעקב" מילא את מקומו ברבנות בפאפא. לאחר השואה, בה נרצחו אשתו הרבנית ועשרת ילדיו, חזר לפאפא בניסיון לשקם את חיי הקהילה. משם עקר לאנטוורפן שבבלגיה למספר שנים, ומשם עקר בשנות התש"י לברוקלין, בה הקים את קהילתו "קהלת יעקב – פאפא". כאביו היה מקושר לאדמו"רי בעלזא מהרי"ד ומהר"א. נודע בצדקתו ובגאונותו ורבים נושעו מברכותיו.

[2], ס דף. דף שער מאוייר. 31 ס"מ. כתמים ומעט בלאי. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, מודבקים בנייר דבק. מצב טוב-בינוני.