קונטרס בכתב יד תלמיד החיד"א ובנו הגאון רבי רפאל ישעי' אזולאי. טריאסט, איטליה. תקס"ד

קונטרס בכתב יד תלמיד החיד"א ובנו הגאון רבי רפאל ישעי' אזולאי. טריאסט, איטליה. תקס"ד

קונטרס כתב-יד, תשובה הלכתית, שיצרה בזמנו פולמוס גדול בין גדולי ישראל, בעניין הפקעת קידושין ו"הפקר בית דין הפקר", בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון רבי אברהם אליעזר הלוי אב"ד טריאסט, תלמיד החיד"א – עם שורה בכתב יד קדשו של הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי, בן החיד"א – טריאסט, תקס"ד – כתיבה איטלקית

הרקע של הקונטרס שלפנינו. בשנת תקמ"ו נחקקו חוקים באיטליה בענייני נישואים וגירושים אצל צעירים שלא מלאו להם 24 שנים. חוקים אלו יצרו בעיות הלכתיות רבות. ע"פ החוקה החדשה יצא לעתים שזוג שחלו קידושיו ע"פ ההלכה, לא חלו ע"פ החוק להבדיל, וכן להיפך, במקום שע"פ הלכה לא חלו שום קידושין, לפי החוק הם כן חלו, ובמשך השנים התעוררו מזה בעיות חמורות. לצורך זה, וכמוצא אחרון ובדיעבד בלבד, המציא הגאון רבי אברהם אליעזר הלוי, בקונטרס שלפנינו, המצאה הלכתית סבוכה הקשורה בהגדרה של "הפקר ב"ד הפקר", שעל פיה רצה להפעיל במקרים מסויימים "הפקעת קידושין".

בסוף התשובה כתובה שורה אחת בכתי"ק של רבי רפאל ישעיה אזולאי אב"ד אנקונא, בן החיד"א, שהוא מסכים לפסק הכתוב.

העתקה של הקונטרס שלפנינו נשלחה ע"י הכותב לכמה מגדולי ישראל המפורסמים שבאותו הדור, כדי שיחוו את דעתם בנידון. חלקם חייבו וחלקם שללו. החיד"א וה"זרע אמת" הסכימו עם הפסק בקונטרס שלפנינו, ואילו ה"חתם סופר" חלק עליו. החיד"א כותב על עצמו שהוא עסוק בסוגיא זו כבר שנה וחצי, ומסקנתו להלכה כפי שנכתב בקונטרס שלפנינו.

התשובה נדפסה בקובץ "חדות יעקב" (ברוקלין תשע"ז), עמ' ריב ואילך.

הגאון המפורסם רבי אברהם אליעזר הלוי (תקי"ח-תקפ"ו), מגדולי וחשובי הרבנים השמרנים באיטליה. מגיל צעיר דבק בהחיד"א והיה לתלמידו המובהק. בתקס"א התמנה לאב"ד טריאסט. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו, בהם החת"ס ומהר"ם בנעט. החתם סופר כותב עליו: "החכם הכולל טוביננא דחכימא, צדיק ונשגב מעוז ומגדל, נר ישראל, עמוד הימני, פטיש החזק כקש"ת... הוצק חן בשפתותיו... "

הגאון הצדיק רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג ? – תקפ"ו) היה בנו הבכור ותלמידו של מרן החיד"א. בשנת תקנ"ה התמנה לאב"ד אנקונא שבאיטליה, עד לפטירתו. חיבר שו"ת בשם "אמרי נועם". חלק קטן מחיבור זה נדפס בתוך ספרו של בנו "זכרון משה". בשנת תקנ"ה כתב עליו אביו הגדול: " שהוא מעיין גדול ולמד כמה וכמה עם גאוני אשכנז".

[4] דף (8 עמודים כתובים). 25 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב. קרעים בדף האחרון. הדף משוקם חלקית. כתמים. כרוך בכריכה חדשה.