איגרת ב' האחים הצדיקים רבי ישכר לייב והבית אברהם מסלונים

איגרת ב' האחים הצדיקים רבי ישכר לייב והבית אברהם מסלונים

. מכתב בכתיבת וחתימת יד קדשם של האחים הקדושים האדמו"רים ה"בית אברהם" ורבי ישכר ליב וינברג מסלונים – נכתב בחיי אביהם ה"דברי שמואל" מסלונים – ברכות מה"בית אברהם" ל"פרנסה טובה בהרחבה" ו"לדור ישרים יבורך" – סלונים, בין השנים תרס"ד-תרע"ה – לא נדפס

המכתב שלפנינו נכתב אל החסיד המופלא הישיש הרה"צ רבי אליעזר הכהן רוזובסקי מטבריה (המכונה ר' לייז'א).

הרקע למכתב. ר' לייז'א נפקד בבן יחיד, בבנו צבי, בהגיעו לזקנה (בזיווג שני). ר' לייז'א נפטר בזקנה מופלגת והשאיר אחריו ילד יתום בן 11. ר' לייז'א ידע שהוא לא יזכה לגדלו ולחתנו, וחשש לגורלו. לשם כך הוא כתב מכתב לרבו ה"דברי שמואל" שאסף כל ימיו כספי תמיכה לחבורת עובדי ה' חסידי סלונים שבטבריה, שיקימו קרן, כבר עכשיו, עבור גידול ונישואי בנו יחידו שעתיד להיות יתום.

על כך משיב לו ה"בית אברהם" בשם אביו ה"דברי שמואל" שאם "ילך בנו היקר והחביב שיחי' בדרך הישר והרצוי כרצון רבותיה"ק זי"ע שיהי' לתפארת אבותיו, הלא כתיב 'לא ראיתי צדיק נעזב', וחפץ לבבינו תמיד בעז"ה להיטיב לאנ"ש שיחיו בכל אשר נוכל, בטח לא נעזבנו ח"ו ונראה בעדו בכל היותר טוב, לשידוך הגון ממשפחה הגונה כפי תפארת אבותיו שיחי' וכאשר רצון השי"ת כמחז"ל בת פלוני לפלוני". בהמשך המכתב כותב ה"בית אברהם" שכעת אין שום אפשרות להקמת קרן עבור העתיד, כי בקושי הם משיגים את הכספים לצרכים השוטפים, ובבוא הזמן הוא יעשה ככל שביכולתו עבור היתום. בסוף מכתבו מסיים הרה"ק בברכה: "שיאריך ימיו ושנותיו ויזכה אי"ה להשיאו בעצמו להזווג הנכון והנרצה לפניו ית', ויזכה לראות ממנו עוד דור ישרים יבורך ולהיות עוד סנדק אצל בנו הנולד לו מבנו היקר שיחי'".

בסוף המכתב נוספו כמה שורות בכתי"ק וחתימת אחיו הגדול הרה"ק רבי ישכר ליב, בהם כותב שדברי אחיו הם "כרצון אבי שליט"א" – ה"דברי שמואל" מסלונים.

כקש"ת אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם ויינברג מסלונים (השני), בעל ה"בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג), חסידא ופרישא, איש אלוקים קדוש ונורא. בנו של ה"דברי שמואל" מסלונים. החל להנהיג את חסידות סלונים בשנת תרע"ו. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה החל לקומם את הריסות החסידות מחדש. עד שנת תרפ"ט התגורר בביאליסטוק, ובתרפ"ט עבר להתגורר בברנוביץ. עיקר פרסומו בעולם החסידי לדורות עולם הייתה עבודת ה' שלו בתפילותיו ובשולחנותיו שערך, שהיו בסערת נפש ובדבקות עילאית. התפילות וה'שמועסין' שלו השאירו רושם עז ואדיר על נפשות שומעיו עד יומם האחרון. "כל מאמר שהיה יוצא מפי קדשו בקדושה וטהרה היה כהסתערות על האויב הפנימי, שאם אבן הוא נמוח. היה מזעזע כל פנימיות נפש רוח ונשמה עד כליות ולב, היה מחולל מהפכה נפשית ומאיר עיני הולכי חשכים ואין נוגה להם, באור חיי קדושה, באור שבת קודש, באור תורה ואמונה" (מתוך הקדמת תלמידו המובהק ה"נתיבות שלום" לספר "בית אברהם"). כמו כן היה מפורסם בקדושתו וטהרתו ובפרישותו המוחלטת מענייני העולם הזה. "בענייני חיי קדושה ופרישות, היה כחד מן קמאי, ומסופר עליו גדולות בענינים אלו למעלה ממושג אנושי" (שם). הרמ"ח מסלונים כתב עליו לאחר פטירתו "שפטפט ביצרו [התגבר על יצרו] יותר מיוסף הצדיק" [על פי גיטין נז, א]. שיחותיו נכתבו ונדפסו בספרו המפורסם "בית אברהם", על ידי תלמידו הגדול ה"נתיבות שלום". ה"בית אברהם" היה מסור, כאביו ה"דברי שמואל", בכל לבו ונפשו לאחזקתם וקיומם של מוסדות ישיבת "אור תורה" בטבריה, ושל אברכיה ותלמידיה. לצורך כך היה נודד רבות מעיר לעיר כדי לגייס כספים, כדי שיוכלו לשבת על התורה והעבודה במנוחת הנפש. בפעילות זו החל עוד בחיי אביו, יחד עם אחיו הגדול הרה"ק רבי ישכר ליב, כפי שרואים במכתב שלפנינו.

הרה"ק רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם" שנהג את אדמו"רותו בביאליסטוק ובברנוביץ. ידידות נפש עזה שררה בין האחים הקדושים, וביא"צ של אביהם הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. הרי"ל נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר טרם היותם אדמו"רים, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים.

ממוען המכתב שלפנינו החסיד הישיש המפורסם הרה"צ רבי אליעזר הכהן רוזובסקי (נודע בכינויו: ר' לייז'א) מגדולי חסידי סלונים בטבריה (תקפ"ב ? -תרע"ה) עובד ה' מופלג, מהאריות שבחבורת חסידי סלונים שבטבריה. נודע בתפילותיו הבוערות והמעוררות. רבו ה"יסוד העבודה" אמר עליו שהוא עובד ה' בשמחה. הרמ"ח מסלונים הפליג בשבחו ואמר שמאחל לעצמו שיזכה להתפלל פעם אחת בחייו כמו תפילת "השכיבנו" של ר' לייז'א בתפילת מעריב ביום רגיל (יסוד המעלה, חלק א', מהדורת תש"ס, עמ' רסג-רסד).

נייר מסמכים רשמי של הרה"ק רבי "אברהם וויינבערג באאדמו"ר מוהר"ש שליט"א – סלאנים".

[1] דף (שני עמודים כתובים. 28 ס"מ. מצב טוב לאחר שיקום. כתמים. סימני קיפול.