בידספיריט | חדושי מסכת קידושין, לאחד מהרבנים

חדושי מסכת קידושין, לאחד מהרבנים הקדמונים. קושטאנדינה, תקי”א [1751]. נדיר. עותק מיוחס. שיטה לא נודע למי - חידושי מסכת קידושין, עם פירושים על מסכת קינים מאת הראב”ד, הרז”ה והרא”ש. דפוס בנימין ב”ר משה רושי, קושטא, תקי”א [1751]. נדיר. העותק של רבי רפאל יוסף שלום ב”ר עבדאללה. [2], סב דף. רישומי בעלות וחתימות בעלים בכתב יד ספרדי, ביניהם ניתן למצוא חתימות בכתב יד מישיבת ”חסד לאברהם ובנין שלמה”, והכיתוב: ”לא ימכר ולא יגאל למדרש הצעיר רפאל יוסף הי”ו בכמהר”ר ח”ר עבדאללה ח”ר משה חיים ס”ט”, ורישומים נוספים. בדף הפורזץ חותמת רבי יוסף ברייער. על זהותו של מחבר השיטה למסכת קידושין ראה ”שרי האלף” (מ”מ כשר וי”ד מנדלבוים, ירושלים תשל”ט) עמו' רס, תרי. יתכן וכתב היד של שיטה זו הגיע מספרייתו של רבי בצלאל אשכנזי. רבי יוסף שלום, בנו של רבי עבדאללה בנו של רבי משה חיים (רבה הראשי של בגדאד, סבו של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה'בן איש חי') – רבי יוסף שלום נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל בשנת תר”א (1841) עם אביו, לאחר שישבו מספר שנים בדמשק. הוא היה חכם, עשיר וסוחר נכבד, התגורר בחברון והיה ממנהיגי הקהילה היהודית שם. בשנת תרי”ד (1954) הוא מונה למנהל הכספים של קופת כוללות חברון והצלחתו כמייצג עדת חברון במשא ומתן הביאה להגדלת תקציב הקהילה. בשנת תרכ”ד (1864) פרצה מחלוקת בין קהילת ירושלים וקהילת חברון, בשל דרישת חכמי כוללות הספרדים בירושלים כי כל כספי התרומות לחברון יעברו דרכם. תומכיו בחברון הוציאו לאור את החוברת ”עדות ביהוסף”. המחלקות הובילה לעלילות והלשנות כנגד רבי יוסף שלום והוא נאלץ לברוח בסתר לדמשק. הרב ד”ר יוסף ב”ר שלמה זלמן ברויאר (ברייער) (תרמ”ב-תש”ם, 1882-1980) - נכדו של הרש”ר הירש. הוסמך להוראה ע”י אביו וע”י רבי קאפל רייך. ממלא מקום אביו כרב וראש ישיבה בקהילת עדת ישורון בפרנקפורט. היגר לארה”ב והקים בניו יורק את 'קהל עדת ישורון' (”ברויאר'ס”) ואת 'ישיבת רבי שמשון רפאל הירש' (”ישיבת הרב ברויאר”). מחבר ”דברי יוסף” על הש”ס (הוצאת ”קרן הרב ברייער”, תש”ן), וחיבורים נוספים. העביר שיעורים עד שבוע לפני פטירתו בגיל 98. כריכה פשוטה [16] דפים אחרונים פגומים בפינות הדף עם חסרון ניכר הפוגע בטקסט, בלויה, כתמים, הדבקות, מצב גרוע-בינוני.