פרעשבורג. ערב מתן תורה תקפ"ג. שני עמודי תורה בעצם כתי"ק מרנא חתם סופר,

פרעשבורג. ערב מתן תורה תקפ"ג. שני עמודי תורה בעצם כתי"ק מרנא חתם סופר,

חידושי תורה שכתב מאורם של ישראל מרנא החתם סופר בערב חג שבועות - זמן מתן תורתנו בשנת תקפ"ג.

לפני התקדש יום חג מתן תורה, בו מקבלים השפעת דברי תורה, כבימים ההם ובזמן תורה, כפי שמרנא החתם סופר מביא כמה פעמים בדרשותיו, על יום מיוחד להשפעת התורה - מתן תורה,

בערב היום הגדול והקדוש הזה, התיישב רבם של ישראל וכתב שני עמודי מערכות בחידושי תורה על מסכת שבת דף קל"א, בסוגיא דמכשירין שאפשר לעשותם בערב יום טוב.

בחידושי תורה אלו עסק טרם התקדש חג מתן תורה, שבו, כדבריו הקדושים, יורד שפע קדושה וטהרה והשפעות דברי תורה וחידושה לכל אחד ואחד. 

בחידושי תורה שלפנינו, מוזכרים כמה וכמה ימים טובים בתוך שיטי הסוגיות. חג מתן תורתנו, כאמור, וכן מזכיר יום טוב של פסח, יום טוב של סוכות, שבת קודש ומוצאי שבת וכן יום טוב בסתמא. 

סגולת כתב יד קודש ממרנא ורבנא החתם סופר, נודעת בשערים המצויינים בהלכה. 

הגה"ק רבי שלמה זלמן עהרנרייך משאמלוי, כתב בלשון קדשו, כי כל דבריו ודרשותיו וחידושיו בהלכה ובאגדה מלאים קדושה וטהרה, יראת שמים וחסידות ומידות נשגבות.

בדברי התורה הקדושים שלפנינו - ניכרת במיוחד יראתו וכל דבריו ודרשותיו וחידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה יראת שמים וחסידות ומידות טהורות ונשגבות' 

סגולת כתבי החתם סופר, נודעת בשערים מצויינים ומצדיקי הדורות שלאחריו הפליגו בשבח המגיע לכתבים: 

הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר, שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגלת ליראת שמים.

פעם אחת באה תשובה הלכתית כתובה מהחתם סופר אל מרן מהר"ם בנעט ועיין בה זמן רב ואמר: עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגלת ליראת שמים.

מרן הרה"ק רבי יואל מסאטמאר התבטא בקדשו: כי לראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.

[2] עמודים כתובים על גבי גיליון דף אחד גדול. 59 שורות ארוכות בעצם כתב יד קדשו משנת תקפ"ג. דיו איתנה וחזקה. מצב טוב - טוב מאוד. 

מידות:

19 x 23.5 ס"מ