בידספיריט | שטר ביטול הסכם שידוכין, בכתב

שטר ביטול הסכם שידוכין, בכתב ידו וחתימתו של רבי עקיבא איגר. יום ה' ט”ז מרחשון תקפ”ג (31.10.1822). ”בפנינו הח”מ (=החתומים מטה) נתרצו ב' הצדדים... לנתק קשר שביניהם... מעתה נתבטל הקישור וניתן רשות לכל א' לעשות שידוך אחר כחפצו ואין זה ע”ז שום תביעת קנס ולא איסור חרם, והמתנות שנתן מצד זה לצד זה יוחזר מזה לזה... אחרי החזרת המתנות אין לזה על זה שום תביעת ממון שבעולם”; שטר, בכתב יד, להסדרת ביטול שידוך, חתום בידי רבינו עקיבא איגר ורבי אלעזר מצילטץ, ובידי אם הכלה, אבי החתן והחתן. [פוזנא], תקפ”ג [1822]. [1], 33 ס”מ. בכתב ידו ובחתימתו של רבי ”עקיבא גינז מאש [=מאייזנשטט]”. הגאון רבינו עקיבא אייגר [תקכ”ב-תקצ”ח], גדול גאוני ופוסקי דורו. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון רבי עקיבא אייגר הראשון. בילדותו למד בישיבת ברסלוי במחיצת דודו ורבו הגאון רבי בנימין וואלף אייגר. בהיותו בן ט”ו שנה כבר החל לומד שיעור בפני תלמידים. בשנת תקנ”ב נתקבל לרב ויסד ישיבה בעיר מארקיש פרידלנד. בשנת תקע”ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ”ג שנים עד פטירתו, גם בה יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. גדלותו התורנית העצומה ושגב קדושתו של הגאון רבי עקיבא אייגר, גדול מרבן שמו, בלתי ניתנת לכתיבה או לתיאור. הוא הוכר בקרב כל בית ישראל כ'פוסק אחרון' וכרבן של כל בני הגולה. רבי עקיבא אייגר נחשב כסמל ודמות לגאון וקדוש, עניו ופרוש, פוסק הדורות, לוחם מלחמת ה' בגיבורים, התקין תקנות מרובות והקים מוסדות רבים לטובת הכלל. השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים. ספריו מהווים אבני יסוד בפסיקה ההלכתית לדורותיה, חידושיו בהלכה ובאגדה מתבדרין בבתי המדרשות, בהיכלי הישיבות ועולם התורה ומדבריו אין נוטים ימין או שמאל. הערותיו והגהותיו על ספרי ההלכה והתלמוד, נלמדות בהערצה בקרב כלל ישראל כולו. מצאצאיו נודעו כגדולי דורם, בנו הגאון רבי שלמה אייגר, וחתנו רבינו בעל ה”חתם סופר”, שנשא בזיווג-שני את בת רע”א. מחיבוריו: ספר ”תשובות רבי עקיבא אייגר” נדפס בחייו על ידי בניו על פי הוראותיו. אחרי פטירתו המשיכו בניו להדפיס ספר ”דרוש וחידוש” מחידושיו, וכן יצאו חלקים נוספים לתשובות. הגהות ”גליון הש”ס” (שנדפסו תחילה בחייו בש”ס פראג ובש”ס וילנא), הגהותיו לשו”ע ו”תוספות רעק”א” למשנה. תשובות נוספות וחידושי תורה מכת”י נדפסים עד היום (כמו הספרים: ”קושיות עצומות”, ”כתב וחותם”, ”מכתבי רבי עקיבא אייגר” ועוד). ספריו השונים זכו למהדורות רבות.  רבי חיים ברלין, מביא דברי אביו, הנצי”ב מוואלאזין, על תוקף קדושת תיבה אחת בדברי רעק”א והסגולה ליראת שמים ולמוסר הטמונה בעיון בכתביו: ”אנכי הנני מעיד בעדות נאמנה, שהגאון ר' עקיבא איגר ז”ל, מרום וקדוש היה בעיני מר אבי הגאון ז”ל עד למאוד, ובכל עת שהזכירוֹ היה מירתע כולא גופיה מגודל קדושת תורתו וצדקתו, וספר תשובותיו לא פסק מעל שלחנו, ומרגלא היה בפומיה שכל המעיין בספר תשובות רע”א ז”ל בעין חודרת, לא רק גדולות ונפלאות ימצא שמה מעמק עיונו וחריצת שכלו הבהיר, כי אם גם יראת ה' טהורה וענוה יתרה ימצא בכל שורה ושורה, ואין לך ספר מוסר גדול ממנו, כה היו דבריו תמיד, ותיבה ממש אחת מלשון רע”א ז”ל היה מכריע בעינין כמה וכמה דפים מפלפולי ספרים אחרים, ודעת רע”א ז”ל בהוראה להלכה אם להקל או להחמיר היה מכריע אצלו דעות כמה פוסקים, קצרו של דבר כי למלאך ה' צבאות היה נחשב בעיניו”.  רבי אלעזר ב”ר עזריאל מצילטץ ראב”ד פוזנא, מופיע בספר ”פסקים ותקנות”, כמי שחותם על התקנות לאחר חתימת רבי עקיבא איגר. נפטר בג' כסלו תקפ”ח [1827].  כתמי זמן, מצב טוב מאוד. ............................................... דברו אתנו ב וואצאפ