בידספיריט | והיה כשבתו על כסא ממלכתו!

והיה כשבתו על כסא ממלכתו! כתב יד 'אמרי קודש' הראשונים של הרה”ק הכנסת מרדכי מסדיגורה בעלותו על כס ההנהגה בפטירת אביו הקדושת אהרן. תרע”ג - והיה כשבתו על כסא ממלכתו! כתב יד, ה'תורות' הראשונות של הרה”ק הכנסת מרדכי מסדיגורה בעלותו על כס ההנהגה בפטירת אביו הרה”ק הקדושת אהרן. סוכות תרע”ג.  ”בעת שישב על כסא קדשו בהסוכה יום ב' ג' דחוהמ”ס תיכף כאשר באים מהציון הק' וקיבל קוויטליך ואמר בפיו הק' ופרוס עלינו סוכת רחמים סוכ”ה הוא בחי' רחמים השי”ת, יעזור השי”ת שיתנהג מעתה במידת הרחמים... סוכה בגימ' במספר קטן הוא כמנין אהרן במספר קטן...” לפנינו דברי התורה הראשונים אותם אמר הרה”ק הכנסת מרדכי מסדיגורה מיד בהגיעו מהציון הק' אחר פטירת אביו הרה”ק הקדושת אהרון מסדיגורה.בהמשך מופיעים דברי אלוקים חיים שאמר בליל הושענא רבה, בליל שמיני עצרת בעת הפרידה מהסוכה ועוד.  בדף נוסף מופיע בכתב יד חסיד את דברי התורה הראשונים לפרשת וירא, בחתימת החסיד רבי אלטר שו”ב, הכותב במכתב את כל דברי התורה לבנו יקירו וחותם בפרישת שלומים מרובים לכל בני ביתו וצאצאיו.  דברי התורה מופיעים בספר הק' כנסת מרדכי, על פרשת וירא הן מועתקים אות באות. התורות בעת עלותו לנשיאות למלכות בית סדיגורה, מופיעים בשינויים קלים.  בראש העמודים נכתב אמרי קודש מהרה”צ מו”ה מרדכי שרגא [!!] שליט”א מס”ג . - קרוב לוודאי שמאחר והחסידים היו רגילים לכנות את הכנסת מרדכי בחיי אביו הק' 'רבי מוטני'ו' - ויתכן בשל כך השיבוש שחל כאשר הכותב החל לכתוב את שמו המלא של רבו שזה עתה עלה למלוכה, וכתב בטעות 'הרה”צ רבי מרדכי שרגא' שם שהיה ידוע ושגור בקרב החסידים על שם הרה”ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין, אולם ללא כל ספק אלו תורות ו'דא”ח' של הרה”ק הכנסת מרדכי.  כבו”ק מרן הרה”ק רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורא בעל הכנסת מרדכי [תרנ”ז-תשל”ט, 1896-1979], מגדולי האדמורי”ם בדורו ומחשובי מנהיגי ישראל בדורות האחרונים. בנו של הרה”ק הקדושת אהרן בן הרה”ק האור ישראל מסדיגורא, התמנה בגיל צעיר לאדמו”ר, בגיל 32 התמנה כחבר מועצת גדולי התורה והיה צעיר חבריה. מונה כנשיא קרן התורה של אגודת ישראל והיה בין מנהיגי התנועה, הקים ישיבה למאות בחורים בפשמישל, היה שותף בהקמת מפעלים רבים בארץ ישראל לתורה ולתעודה, החינוך העצמאי, בית יעקב ורשת שיעורי תורה. בימיו התרחבה חצר סדיגורה והתפתחה בתל אביב, ירושלים, בני ברק ומקומות נוספים. ממנו נמשכה מלכות בית סדיגורה לבנו הרה”ק העקבי אבירים.  [4] עמו'. כתב יד חסיד. נקבי קיפול. כתמים שונים. בלאי קל. מצב טוב - טוב מאוד.