בידספיריט | בחצר בית המלך הפנימית! הקאפטען

בחצר בית המלך הפנימית! הקאפטען של זקן הצדיקים בדורו הרה”ק רבי ישראל מהוסיאטין, זקן צדיקי בית רוזין אשר פעל וחזה הצלת ארץ ישראל מהשואה - בגדי כהונה מכפרים! קפטן קדוש ששימש את הרב הקדוש זקן צדיק הדור רבי ישראל מהוסיאטין נכדו האחרון של עטרת תפארת ישראל מרוז'ין. ידוע שכאשר אמר קדוש אהרון מבעלזא את המילה 'הרבי' סתם, כוונתו הייתה לרבי מהוסיאטין, אליו גם הגיש קוויטל. מפורסמת ביותר עבודתו הקדושה לעצירת צבאות הנאצים ימח שמם במדבר אפריקה המערבי, ומאז החלה מפלת הנאצים עד לתבוסתם המלאה באייר תש”ה. הקאפטען הקדוש, שימש את הרב הקדוש מהוסיאטין עוד בימיו בעיר הבירה 'וויען', הוא לבש אותו והתעטף בו בעבודתו השגיבה בביתו נאה קודש, לפני ולפנים, בחצר בית המלך הפנימית, נוכח פני קודש הקדשים זקן צדיקי בית רוז'ין, הנערץ באלפי רבבה, ואשר עד היום הזה, מוזכר שמו ונישא בסילודין בכל חצרות הקודש. הקאפטן נפל בירושה לחתנו היחיד וממשיך דרכו הרה”ק האהלי יעקב מהוסיאטין [בן הרה”ק רבי יצחק מבוהוש] וממנו לבתו החשובה מרת באומינגר, מצורף אישור מפורט ויישלח לכל המעוניין. ארכו של הקאפט'ן כ-110 ס”מ ורחבו כ-120 ס”מ. תיקוני בד וטלאי בכמה מקומות, בידי משמר ומשקם מומחה ממוזיאון ישראל. בלאי קל בשרוולים וליד כיסי הקפטן. בגדי כהונה מכפרים! קפטן קדוש ששימש את הרב הקדוש זקן צדיק הדור רבי ישראל מהוסיאטין נכדו האחרון של עטרת תפארת ישראל מרוז'ין. ידוע שכאשר אמר קדוש אהרון מבעלזא את המילה 'הרבי' סתם, כוונתו הייתה לרבי מהוסיאטין, אליו גם הגיש קוויטל. מפורסמת ביותר עבודתו הקדושה לעצירת צבאות הנאצים ימח שמם במדבר אפריקה המערבי, ומאז החלה מפלת הנאצים עד לתבוסתם המלאה באייר תש”ה.  הקאפטען הקדוש, שימש את הרב הקדוש מהוסיאטין עוד בימיו בעיר הבירה 'וויען', הוא לבש אותו והתעטף בו בעבודתו השגיבה בביתו נאה קודש, לפני ולפנים, בחצר בית המלך הפנימית, נוכח פני קודש הקדשים זקן צדיקי בית רוז'ין, הנערץ באלפי רבבה, ואשר עד היום הזה, מוזכר שמו ונישא בסילודין בכל חצרות הקודש.   הקאפטן נפל בירושה לחתנו היחיד וממשיך דרכו הרה”ק האהלי יעקב מהוסיאטין [בן הרה”ק רבי יצחק מבוהוש] וממנו לבתו החשובה מרת באומינגר, מצורף אישור מפורט ויישלח לכל המעוניין. קיימת תמונה נדירה ביותר, היחידה שבה נראה הרה”ק חבוש בשטריימל, אשר צולמה ביום הפורים ובה נראה הרבי מהוסיאטין לבוש בקאפטן זה, בעצם יום הפורים.  ארכו של הקאפט'ן  כ-110 ס”מ ורחבו כ-120 ס”מ. תיקוני בד וטלאי בכמה מקומות, שנעשו ביד אמן ובמומחיות בידי צוות מומחי השיקום הקיימים בשוק. בלאי קל בשרוולים וליד כיסי הקפטן.  הרה”ק רבי ישראל מהוסיאטין נכדו של תפארת ישראל מרוז'ין, זקן צדיקי הדור, ידוע ונערץ בכל העולם היהודי, נביא כאן בשורות קצרות את הגלוי וידוע מפעלו המפורסם והנורא, בהדיפת הצבא הנאצי הבלתי מנוצח, כ-100 ק”מ ממערב לאלכסנדריה, בשעיטתם המטורפת לארץ ישראל, לפלשתינה. הגנרל ארווין רומל, היה מחשובי ובכירי הקצינים בוורמאכט, עוד במלחמת העולם הראשונה. הוא הלך וטיפס בסולם הדרגות, שימש כראש יחידת האבטחה האישית של הצורר האשמדאי הנאצי ימח שמו, וקיבל את הפיקוד על הכוח הפולש לצרפת. הוא היה הכח והתמרון צבאי שהתקדם הכי מהר אי פעם בתולדות המלחמות מאז ומעולם. בזכות מהירותו וכושר הבנתו את שדות הקרב, דימו חיילים רבים כי רומל נמצא במקומות רבים בעת ובעונה אחת. לנוכח הצלחותיו הכבירות הוא מונה להיות מפקד 'קורפוס אפריקה' אשר הגיע לסייע לאיטלקים בחזית לוב וצפון אפריקה בכלל. הוא המשיך והדף את הבריטים מכל רחבי לוב הגדולה עד שנסוגו למצרים. הוא התקדם מאות קילומטרים בימים אחדים, כשהצבא הבריטי המהולל הולך וניגף מפניו באחוזים גבוהים ביותר. כאשר הגיע לאזור המכונה אל עלמיין, מערבית לאלכסנדריה, היה היישוב היהודי שרוי בפחד עצום, בשל התקרבות החזית הנאצית אליו, בגלל סיפורי הזוועה והשמועות על הרציחות ההמוניות באירופה, שכבר החלו להגיע ובגלל יחסיו הקרובים של היטלר עם המופתי חאג' אמין אל חוסייני. רומל התפאר שכיבוש פלשתינה יהיה אלגנטי וקל. הכל החלו בעצרות תפילה וזעקה התכנסו לשפוך שיח ותחנונים לפני שוכן מרומים לביטול הגזירה ולעצירת הנאצים לפני כיבוש מצרים ועמה פלשתינה. בראש הפועלים עמד רבינו מהוסיאטין לעורר רחמים על שארית ישראל, פעל גדולות ונצורות, ומי יעמוד בסוד קדושים.  לפנינו תיאור שנכתב בידי חסידו ומקורבו הנאמן הסופר ר' מאיר צבי גרוזמן, בשינויים קלים:  פחד נורא נפל על היישוב היהודי. רבים התאספו לתפילות. הרבי הקדוש מהוסיאטין היה באותה עת בירושלים, והרב החסיד יעקב לנדא זצ”ל, רבה של בני ברק, שהיה רגיל לפקוד את ביתו של הרבי מהוסיאטין (לאחר הסתלקות הרש”ב מליובאוויטש, התקשר לרבי מהוסיאטין), נכנס אצלו לספר לו על השמועות הרעות. השיב הרבי מהוסיאטין: ”אמת הוא שכל העניין לא נראה לי, ברם, האם יש לי צורך להתערב?” השיב הרב לנדא שכך נהגו גדולי הצדיקים, להתעצם בתפילה כדי להגן על ישראל. והמשיך: ”ומשמע מכך שיש לו לצדיק הדור להתערב בנעשה כאן, להשמיע דעתו (בשמים) בעניין ולמנוע גזירות רעות”. שאל הרבי שוב: ”האמנם סבור רבה של בני ברק כי עלי להתערב?” השיב הרב לנדא: ”כן, כן, בוודאי ובוודאי שרבינו צריך להתערב”.  אז הודיע הרבי כי למחרת, בט”ו תמוז, יום היארצייט של רבי חיים בן עטר, יילך לציונו הקדוש להתפלל על ישראל. ”לצורר לא תהיה שליטה בארצנו” המונים עלו אז על קברו של רבי חיים בן עטר, וכשבא הרבי פינו לו מקום, והוא החל לומר את כל ספר תהלים. המלווים והמתפללים שמסביב הרבו בבכיות. הרבי עמד ללא ניע במשך זמן רב ואמר יחד עם הקהל תהלים. לאחר כארבעים דקות סגר את הספר והכניסו לכיס מעילו, ונשאר לעמוד בעיניים עצומות. מקורבו הגאון החסיד רבי שלמה שרייבר, ראש ישיבת חיי עולם, ואמר: ”רבי, העולם בפחד, צריך לעורר רחמים מרובים על כלל ישראל”.  שוב הוציא האדמו”ר את ספר התהלים מכיסו והליט בו את פניו,