בידספיריט | אות קלון וזיהוי (הטלאי הצהוב)

אות קלון וזיהוי (הטלאי הצהוב) שיהודי גרמניה ופולין חויבו להצמיד לבגדם בפקודת השלטונות הגרמניים. מקורות ”יד ושם”. -  הצו המורה ליהודים לשאת סימן מזהה ניתן בגרמניה ב-1 בספטמבר 1941 על ידי משרד הפנים, ביוזמתו של גבלס. חובת נשיאת הסימן, טלאי צהוב (”Judenstern”), החלה ב- 19 בספטמבר 1941 וחלה על כל יהודי גרמניה מגיל 6 ומעלה. את הטלאי, מגן דוד צהוב שבמרכזו המילה ”Jude” (”יהודי” בגרמנית), נצטוו היהודים לתפור לבגדיהם בצד שמאל של החזה, בגובה הלב, כך שיבלוט במקום ציבורי. את הצו המורה ליהודים לשאת סימן מזהה קבעו הגרמנים בשטחים הכבושים של פולין (גנרלגוברנמן) בספטמבר 1939. כל יהודי מגיל 10 נצטווה לשאת על בגדיו את הטלאי הצהוב, כך שיבלוט במקום ציבורי.