בידספיריט | היינריך יורק-שטיינר. ”דר תלמודבאואר”. ”אונטרווגס”.

היינריך יורק-שטיינר. ”דר תלמודבאואר”. ”אונטרווגס”. סיפורים. מהדורה ראשונה, 1904, בגרמנית, עיצוב אר נובו, ליתוגרפיה בנושא השואה, אקס ליבריס. - היינריך יורק-שטיינר. ”דר תלמודבאואר”. סיפורים. מהדורה ראשונה, 1904, בגרמנית, עיצוב אר נובו, ליתוגרפיה שואה אקס ליבריס מוקדש לידידיי האורחים, המתיישבים ביהודה ברלין, הוצאת יודישער. הודפס על ידי Pass & Garleb, ברלין, 1904, כולל 306, (12) עמודים ליתוגרפיה שואה אקס ליבריס מאת אהרון פסטובסקי FASTOVE, חתום בלוח. אקס ליבריס זה הוצמד לספרים שניצלו, נשמרו ושוחזרו מלהבות וחורבות השואה על ידי ”JCR” (שיקום תרבות יהודית) לוגו עורך בעבודת עץ מאת יוסף בודקו כריכה קשה מקורית בצבע אפור בהיר, מודפסת ומעוטרת בזהב, גודל: 23×17 ס״מ מצב: בלאי קל בכריכה; נייר חום/חום בהיר שביר; קרעים קלים בקצוות בשל שבירות הנייר משקל: 670 גרם היינריך אלחנן יורק-שטיינר (1859–1934), פובליציסט וסופר ציוני. נולד בסניצה (הונגריה; כיום סלובקיה). יורק-שטיינר נכנס לעסקי מסחר בווינה בצעירותו. אוטודידקט בספרות ואמנות, נסע לארה”ב, חזר לווינה ב-1884, והפך למנהל בית הוצאה לאור ועורך. לאחר פרסום ”מדינת היהודים”, הצטרף לתיאודור *הרצל והפך לציוני נלהב. השתתף בוועידת מרץ 1897 שהחליטה לכנס את הקונגרס הציוני הראשון והיה אחראי להכנת הארגון המרכזי הציוני, ”די *וולט”. בקונגרס הציוני הראשון (1897) הגיש, בשם ועדת הארגון, הצעות להתאמת חוקת התנועה הציונית העולמית לדרישות החקיקה במדינות שונות. הצעות אלו הפכו לבסיס לתקנון הארגון הציוני. בקונגרס הציוני השישי בבזל (אוגוסט 1903) היה מתנגד חריף לתוכנית *אוגנדה. בעת שהותו ברומא, שמע יורק-שטיינר על תוצאות מאכזבות מביקורו של הרצל שם. בפברואר 1904 נפגש עם מזכיר המדינה של האפיפיור וקיבל אישור להצהיר כי הכס הקדוש לא יתנגד להתיישבות יהודית בארץ ישראל מטעמים הומניטריים. פרסם דו”ח על הפגישה ב”די וולט” (מס' 14, 1904). לאחר מותו של הרצל, נאבק יורק-שטיינר על דבקות מוחלטת בציונות המדינית של הרצל והתנגד נחרצות להרחבת הפעילות הציונית לתחומים אחרים בתפוצות לפי תוכנית *הלסינגפורס (1906), וכן להתיישבות מוקדמת ולא מאורגנת בארץ ישראל. כאשר הציונים המעשיים תפסו את הנהגת התנועה, עזב אותה (1911). במהלך מלחמת העולם הראשונה ביקר בארה”ב מטעם הבונים החופשיים האוסטרים כדי לדרוש הפסקת לחימה מיידית. בסוף שנות ה-20 הצטרף לתנועת *הרוויזיוניסטים, אך לא היה פעיל. התיישב בארץ ישראל ב-1933, לאחר שביקר בארץ פעמים רבות מאז 1898. בין פרסומיו: ”מסעות אמנים מהאוקיינוס האטלנטי עד האוקיינוס השקט” (ניו יורק, 1883); ”אנטי”; ”בית הכנסת של קרוקולו”; ”האח הרחמן” (שלושה סיפורים, 1895); ”אמא חוה” (1897); ”דר תלמודבאואר” (1904); ”הקורס הגבוה” (1908); ”האם המלחמה מצב חירום?” (1915); ”על הכסף הגוסס” (1921); ”האמנות לחיות כיהודי” (1928), הכולל הערות ביוגרפיות רבות וזיכרונות; ו”מתקופת הרצל האחרונה” (ב”טולו נוסנבלט, בני דורו על הרצל”, 1929, 213–217). פרסם גם מאמרים רבים במגזינים יהודיים וציוניים שונים. יוסף בודקו (נולד ב-27 באוגוסט 1888 בפלונסק, האימפריה הרוסית; נפטר ב-17 ביולי 1940 בירושלים, מנדט חבר הלאומים על פלשתינה) היה אמן יהודי-פולני שפעל בעיקר בברלין ולאחר מכן בירושלים. ליתוגרפיה אקס ליבריס של אהרון פסטובסקי FASTOVE (1898–1979) תיאור: אקס ליבריס יהודי-עברי זה עוצב ופורסם בסביבות 1947, בסיום תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה באזור האמריקאי של גרמניה ובארה”ב על ידי ”שיקום תרבות יהודית בע”מ” (JCR), ארגון שהוקם ב-1947 לטיפול באיסוף והפצת רכוש תרבותי יהודי ללא יורשים באזור האמריקאי של גרמניה, שמרכזו באופנבך ולאחר מכן בויסבאדן. מטהו היה בניו יורק ותמיכתו הלוגיסטית והכספית הגיעה מארגון היורשים היהודי (JRSO). אקס ליבריס זה, עם איורו ומגן דוד כחול, הוצמד לספרים שניצלו, נשמרו ושוחזרו מלהבות וחורבות השואה על ידי ”JCR”. האמן היהודי ממוצא רוסי שיצר אקס ליבריס זה חתום בלוח - אהרון פסטובסקי (פסטוב).