בידספיריט | Treue. קובץ יהודי, בעריכת ליאו

Treue. קובץ יהודי, בעריכת ליאו הרמן, חתום, מהדורה ראשונה, 1916, בגרמנית - טרויה. אסופת מאמרים יהודית, בעריכת ליאו הרמן, חתום, מהדורה ראשונה, 1916, בגרמנית ליאו הרמן (עורך) הקדשה בעמוד השער מאחד מכותבי המאמרים הוצאת יודישער, ברלין, 1916. כולל 144 עמודים. כריכה רכה (חלק מהכריכה הרכה מחובר לקרטון מחודש, גודל: 20.5×14 ס״מ). מצב: שחיקה וכתמים בכריכה; כתמי יושן רבים בעמודים, חלקם יותר וחלקם פחות. משקל: 160 גרם. ליאו הרמן (1888–1951), עיתונאי ופעיל ציוני. ליאו הרמן נולד בלנדסקראון, בוהמיה. לאחר שלמד משפטים בפראג, הצטרף בשנת 1906 לאגודת בר כוכבא, ארגון הציונים של פראג, ושימש כיו”ר האגודה בין השנים 1908–1909. באותה שנה הזמין את מרטין בובר לפראג להרצות את ”שלוש דרשות על היהדות”, הרצאה שהשפיעה רבות על הציונות בעיר. הרמן היה עורך השבועון הציוני של פראג ”זלבסטווהר” (הגנה עצמית) בין השנים 1910–1913; תחת עריכתו הפך העיתון לכתב עת פוליטי וספרותי מכובד. הוא גם כתב ל”יודישה פוקסשטימה” (קול העם היהודי) בברנו ול”יודישה צייטונג” (חדשות יהודיות) בווינה. בשנת 1913 עבר הרמן לברלין, שם שימש כמזכיר ההסתדרות הציונית העולמית ובהמשך כעורך הראשי של ”די יודישה רונדשאו” (סקירה יהודית), לאחר שירש את תפקידו של בן דודו, הוגו הרמן. בשנת 1914 פרסם את ”נתן בירנבאום, עבודתו ושינויו” ואת החוברת ”המאבק על השפה העברית”. בשנת 1916 יצאה לאור ”די טרויה” (נאמנות), אסופת מאמרים בנושאים יהודיים. הרמן היה אחד מקידומיו של כתב העת של מרטין בובר ”דער יודע”, שהושק בשנת 1916. הוא היה חבר במשלחת הצ'כוסלובקית לוועידת השלום בוורסאי. בשנת 1920 היה שותף להקמת קרן היסוד עם ברתולד פייבל. בשנת 1926 עבר הרמן לירושלים, שם עבד כמזכיר הכללי של קרן היסוד. הוא יצר סרטים על ישראל, כולל ”לחיים חדשים” (1934–1935). באותה שנה יצא סרט נוסף בשם זה (אם כי באנגלית נקרא ”ארץ ההבטחה”), סרט קול מוקדם שעסק בהישגי החלוצים היהודים בשנות ה-20 וה-30. לאחר שנים רבות שבהן ניסה לכוון את הציונות לכיוון ברית שלום—ששאפה למדינה דו-לאומית לערבים וליהודים—כתב הרמן בשנת 1929 מכתב התפטרות מריר מתפקידו בקרן היסוד, שבו חזה השלכות חמורות אם תימשך המדיניות הציונית כלפי הערבים הפלסטינים. עם זאת, הוא נשאר בתפקידו עד מותו בשנת 1951.