בידספיריט | מנפרד רייפר ”Menschen und Ideen.

מנפרד רייפר ”Menschen und Ideen. Erinnerungen”, מאויר, מהדורה ראשונה, בערך 1952, בגרמנית - מנפרד רייפר ”Menschen und Ideen. Erinnerungen”, מאויר, מהדורה ראשונה, בערך 1952, בגרמנית תל אביב, Edition Olympia, בערך 1953, כולל 399 עמודים. מהדורה ראשונה. הקדשה בעמוד הפנימי הקדמי, 1952. כריכה רכה, 21×14.5 ס״מ. מצב: הכריכות מנותקות, קצוות פגומים; השדרה חסרה; הכריכה רופפת ומחולקת ל-3 בלוקים; נייר חום בהיר בעמודי הפנים; העמודים הפנימיים נקיים. משקל: 470 גרם. מנפרד רייפר (גרמנית: Manfred Reifer; 3 בינואר 1888 – 21 במרץ 1952) היה עיתונאי, סופר, היסטוריון ופוליטיקאי ישראלי שנולד באימפריה האוסטרו-הונגרית. רייפר נולד ב-3 בינואר 1888 למשפחה יהודית דתית בכפר Banylib-Pydhirny בבוקובינה, אוקראינה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחר מכן עבר לצ'רנוביץ. הוא גדל בסביבה דוברת יידיש ואוקראינית בעיקר, אך את רוב כתביו פרסם בגרמנית, שפתם של היהודים המשכילים בבוקובינה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1921 נבחר לייצג את יהודי בוקובינה, יחד עם מאיר אבנר והרב יעקב הופמן, בקונגרס הציוני העולמי ה-12. בשנת 1926 ייסד את השבועון ”Neue Jüdische Rundschau” (גרמנית: ”סקירה יהודית חדשה”). בשנת 1931 נבחר לפרלמנט הרומני מטעם המפלגה היהודית הרומנית, וכיהן בתפקיד זה עד 1932. בשנת 1941, עם השתלטות הסובייטים על בוקובינה, ניצל מגירוש פעילים ציוניים בבוקובינה לסיביר בשל מצבו הבריאותי. לאחר שממלכת רומניה כבשה מחדש את האזור במסגרת מבצע ברברוסה, ניצל שוב ולא נשלח לטרנסניסטריה, לשם גורשו יהודי בוקובינה ובסרביה, בשל אותה בעיה בריאותית ממנה סבל. בשנת 1942 ייסד קרן סיוע ליהודים שגורשו לסיביר. בשנת 1943 עזב את צ'רנוביץ לבוקרשט, ובאפריל 1944 עלה לישראל דרך טורקיה. הוא התיישב בתל אביב, שם נפטר ב-21 במרץ 1952.