בידספיריט | קלאבונד ”Der Kreidekreis” מחזה, מאויר

קלאבונד ”Der Kreidekreis” מחזה, מאויר על ידי ג. מאייר-ברטון, 1929, בגרמנית - קלבונד ”Der Kreidekreis” מחזה, איורים מאת ג. מאייר-ברטון, 1929, בגרמנית מחזה ב-5 מערכות על פי הסיפור הסיני. ”המעגל בגיר”: מחזה ב-5 מערכות המבוסס על מחזה סיני וינה: פאידון-פראלאג, 1929. כולל 103 עמודים, 8 לוחות, איורים מאת גאורג מאייר-ברטון כריכת יפן, בד עם כותרות מוטבעות בזהב ווינייטה. כריכה קשה, גודל: 21.5×15 ס״מ. מצב: בלאי קל בכריכה; מעט כתמי יושן בקצוות ובדפי הפנים משקל: 430 גרם. אלפרד הנשקה (4 בנובמבר 1890 – 14 באוגוסט 1928), הידוע יותר בשם העט שלו קלבונד, היה סופר גרמני. קלבונד, שנולד בשם אלפרד הנשקה בשנת 1890 בקרוסן, היה בנו של רוקח. בגיל 16 חלה בשחפת, שאובחנה בתחילה בטעות כדלקת ריאות. המחלה ליוותה אותו כל חייו הקצרים. לאחר שסיים את בחינות הבגרות בשנת 1909 בפרנקפורט (אודר) בציונים הגבוהים ביותר, למד כימיה ופרמקולוגיה במינכן. עם זאת, הוא שינה את תוכניותיו במהרה ולמד פילוסופיה, פילולוגיה ותיאטרון במינכן, ברלין ולוזאן. במינכן נחשף לבוהמייניות דרך חוקר התיאטרון ארתור קוצשר, ובאמצעות אחרים הוצג לפרנק ודקינד. בשנת 1912 עזב את לימודיו ואימץ את שם העט קלבונד, בהשראת פטר היל, כמשורר נווד. ספר שיריו הראשון פורסם תחת הכותרת ”Morgenrot! Klabund! Die Tage dämmern!” (שחר! קלבונד! הימים מפציעים!). השם קלבונד נוצר משילוב של המילים ”קלבוטרמן” (שדון ערמומי מהפולקלור הגרמני) ו”ואגאבונד” (נווד). בשנת 1913 יצר קשר עם מגזין PAN של אלפרד קר, אך המשיך לפרסם במגזינים Jugend ו-Simplicissimus. משנת 1914 החל לכתוב עבור Die Schaubühne, ששינה את שמו מאוחר יותר ל-Die Weltbühne (במת העולם). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, קיבל אותה בהתלהבות, כמו סופרים רבים אחרים באותה תקופה, וכתב שירים פטריוטיים שונים. הוא לא גויס לצבא בשל מחלת השחפת שלו, ובמהלך שנות המלחמה שהה לעיתים קרובות בסנטוריונים בשווייץ. בתקופה זו החל לפתח עניין בספרות מהמזרח הרחוק, אותה החל לתרגם ולעבד. במהלך המלחמה השתנתה השקפתו והוא הפך למתנגד לה. בשנת 1917 פרסם מכתב פתוח לקייזר וילהלם השני בעיתון Neue Zürcher Zeitung, בו קרא לו להתפטר, והואשם בבגידה ובפגיעה בכבוד המלכות. בשנת 1918 נישא לברונהילדה הרברלה, אותה פגש בסנטוריום לחולי ריאות. היא נפטרה מאוחר יותר באותה שנה בעקבות סיבוכים מלידה מוקדמת. בשנת 1918 פורסם גם הרומן הפופולרי ביותר של קלבונד, ”Bracke”. בשנת 1920 הקדיש קלבונד את הרומן הרומנטי הקצר ”Marietta” לחברתו והמוזה שלו, מריאטה די מונקו. בשנת 1923 נישא לשחקנית קרולה נהר. בשנת 1925 הועלה לראשונה מחזהו ”Der Kreidekreis” (המעגל בגיר), המבוסס על סיפור סיני, במייסן. ההופעות בברלין מאוחר יותר באותה שנה זכו להצלחה רבה; (ברטולט ברכט עיבד מאוחר יותר את המחזה ב-”Kaukasischer Kreidekreis” (המעגל בגיר הקווקזי)). בשנים שלאחר מכן כתב קלבונד באופן קבוע לקברטים, כולל ”Schall und Rauch”. שיריו ושיריו העממיים זכו לפופולריות רבה. במאי 1928, במהלך שהות באיטליה, חלה בדלקת ריאות, שבשילוב עם השחפת הכרונית שלו, הייתה מסכנת חיים. הוא הובא לדאבוס לטיפול, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן. הוא נקבר בעיר הולדתו קרוסן (כיום קרוסנו אודז'נסקיה) והוספד על ידי חברו והסופר גוטפריד בן. כוכב בשדרת הכוכבים של הקברט במיינץ מוקדש לו. יצירות האוסף שפורסם לאחר מותו ”Dichtungen aus dem Osten” (גרמנית, 1929) קלבונד השלים 25 מחזות ו-14 רומנים—חלקם פורסמו רק לאחר מותו—סיפורים קצרים רבים, עיבודים רבים וכמה עבודות על תולדות הספרות. בין השנים 1998 ל-2003 פורסם אוסף יצירותיו בשמונה כרכים. גאורג מאייר-מרטון (3 ביוני 1897 – 8 באוגוסט 1960) היה אמן יהודי הונגרי שהיה דמות משמעותית באמנות הווינאית בין מלחמות העולם הראשונה והשנייה, ועבד בצבעי שמן, צבעי מים וגרפיקה. לאחר שנאלץ להגר לאנגליה בשנת 1938, המשיך לצייר בצבעי מים ושמן. הוא היה חלוץ בטכניקת המוזאיקה הביזנטית בבריטניה. מאייר-מרטון נולד בשם ג'רג', או גאורג בגרמנית, ששונה מאוחר יותר לג'ורג' עם התאזרחותו הבריטית, בגיור, ממלכת הונגריה בשנת 1897, וגדל בשנותיה האחרונות של אוסטרו-הונגריה. הוא שירת בצבא האוסטרו-הונגרי במהלך מלחמת העולם הראשונה. בין השנים 1919 ל-1924 למד אמנות באקדמיה לאמנויות יפות בווינה ובאקדמיה לאמנויות יפות במינכן, וביקר גם ברוונה שבאיטליה. הוא התיישב בווינה ובשנת 1927 הפך למזכיר, ולאחר מכן לסגן נשיא, של אגודת האמנים המתקדמת המובילה בווינה, ה-Hagenbund. בשנת 1928 סיפק איורים בסגנון סיני ל-”Der Kreidekreis” (המעגל בגיר) מאת קלבונד והגיש ציורים לתחרויות האמנות באולימפיאדת הקיץ של 1928, אך לא זכה במדליה. הוא זכה פעמיים בפרס הכבוד של עיריית וינה (1928 ו-1936). בשנת 1938, בעקבות האנשלוס של אוסטריה וחוקי נירנברג של היטלר, מאייר-מרטון ואשתו, הפסנתרנית גרטה פריד, נמלטו לאנגליה. בשנת 1940, במהלך הבליץ בלונדון, נשרף בית הסטודיו שלו בסנט ג'ונס ווד מפצצת תבערה. רוב עבודות חייו ורכושו האישי נהרסו. הוא לא היה במצב לצייר בשמן שוב עד 1948. הוריו של מאייר-מרטון נותרו בגיור ולבסוף גורשו ונרצחו. בשנת 1945, כשמאייר-מרטון למד על מותם, צייר את היצירה ”נשים עם סלעים”, המציגה שתי דמויות בנוף סלעי קודר. בבריטניה עבד מאייר-מרטון עבור קודמתה של מועצת האמנויות. בשנת 1952, קיבל את תפקיד המרצה הבכיר במחלקת הציור במכללת האמנות של ליברפול והציג את הנושא החדש של אמנות קיר. מאייר-מרטון היה הראשון שהציג את טכניקת המוזאיקה הביזנטית-פאצטית בבריטניה וביצע מספר עבודות קיר עבור הכנסייה הקתולית, כולל בתי ספר וכנסיות בצפון מערב אנגליה. הכנסייה הקתולית של הוורד הקדוש בפיטון היל, אולדהאם, שנפתחה בשנת 1955, מכילה ציור קיר משמעותי. גובהו 8 מ' וכלל במקור פרסקאות שהראו את מרים ויוחנן הקדוש עם מוזאיקה שהציגה את הצליבה במרכז.