בידספיריט | צילום הרגע, מאת לודוויג דוד,

צילום הרגע, מאת לודוויג דוד, 1897, בגרמנית - די מומנט-פוטוגרפיה מאת לודוויג דוד, 1897, בגרמנית האלה, הוצאת וילהלם קנאפ, כולל VIII, 241 עמודים, עם 122 איורים בטקסט כריכה קשה, גודל: 21×14 ס״מ מצב: שחיקה ושפשופים בכריכה; קרע בחיבור הקדמי של השדרה; חורי תולעים בכריכה האחורית ובחלק מהעמודים במחצית השנייה של הספר משקל: 560 גרם לודוויג דוד (1856–1930), צלם, טכנאי צילום וקצין לודוויג דוד, צלם, טכנאי צילום וקצין. נולד בברסלאו, פרוסיה (ורוצלב, פולין), ב-5 במרץ 1856; נפטר בברלין (גרמניה), ב-22 בדצמבר 1930. למד בגימנסיה ובבית הספר הגבוה למסחר בברסלאו והתעניין בפיזיקה ובפוטוכימיה מגיל צעיר. בשנת 1881 הפך לסגן בארטילריה שדה בווינה, פיתח קריירה צבאית במקומות שונים באימפריה האוסטרו-הונגרית, וב-1890 מונה לראש מחלקת הצילום של הוועדה הטכנית הצבאית בווינה, ובהמשך פיקד על רגימנט ההוביצרים ה-14. עזב את השירות הצבאי בדרגת קולונל ב-1913 וקיבל דרגת מייג'ור גנרל ב-1917. בסביבות 1882 החל לצלם וב-1884/85 בנה מצלמת סלון ונסיעות שיוצרה על ידי חברת R. Lechner (וילהלם מילר) מווינה. ב-1890/91 השלים קורס במכון להכשרה ומחקר באמנויות גרפיות בווינה, שם התמקד בשיפור תהליך האמולסיה הג'לטינית ובפיתוח צילום מיידי. זכה להכרה מיוחדת בזכות פרסום המדריך החשוב ביותר לצילום למתחילים וסיוע למתקדמים בעולם דובר הגרמנית (1890, לימים נקרא ”מדריך לצילום”), שהגיע לתפוצה כוללת של 810,000 עותקים עד 1931. עסק גם בהיבטים טכניים ואמנותיים של הצילום ופרסם עבודות בתחומים אלו. ב-1895, על בסיס ניסיונו של הצלם האמנותי הנס ואצק, פיתח מצלמת מחקר בפורמט 30×40 ס״מ. דוד זכה בפרסים רבים והיה חבר באגודות לאומיות ובינלאומיות רבות, כולל החברה הצילומית בווינה מ-1882, מועדון צלמי החובבים (לימים מועדון המצלמה) בווינה מאז הקמתו ב-1887, ו-The Linked Ring בלונדון מ-1896. בין 1884 ל-1912, עבודותיו הוצגו ביותר מ-40 תערוכות באוסטריה ובמדינות אירופה אחרות. כצלם חובב, צילם נופים ואנשים, כולל במהלך מסעותיו באדמות האוסטריות, בבלקן, ובהמשך בגרמניה ובהולנד. צילם גם נושאים צבאיים באזורים בהם שירת או השתתף בתמרונים. בתחילה עבד בעיקר בסגנון תיעודי, אך בשנות ה-90 של המאה ה-19, דיוקנאותיו, נופי הטבע והמחקרים שלו התקרבו לסגנון הפיקטוריאליזם, וחלק מצילומיו הופקו כהדפסים איכותיים, במיוחד הדפסי גומי ביכרומט. צילומיו פורסמו בכתבי עת כמו ”Anleitung zur Herstellung von Moment-Photographien” (מדריך לצילום מיידי), בעריכת יוזף מריה אדר (מהדורה שנייה, 1887), ”Photographische Correspondenz” (מ-1885), ”Photographische Rundschau” (מ-1887), ”Wiener photographische Blätter” (מ-1894), ”Das Atelier des Photographen” (1896), ו-”Photographisches Centralblatt” (מ-1899). דוד קיבל את תואר אביר מסדר פרנץ יוזף ב-1908 ואת תואר אביר מסדר כתר הברזל, דרגה שלישית, ב-1914.