בידספיריט | היינריך היינה והנאו-ישראליות. מכתבים לאדולף

היינריך היינה והנאו-ישראליות. מכתבים לאדולף סטרודמן מאת הרמן שיף, מהדורה ראשונה, 1866, בגרמנית - היינריך היינה והנאו-ישראליטיזם. מכתבים לאדולף שטרודטמן מאת הרמן שיף, מהדורה ראשונה, 1866, בגרמנית המבורג ולייפציג, ז'אן פול פרידריך אנגן ריכטר, 1866, כולל 107 עמודים, עותק לא חתוך כריכה קשה, גודל: 18.5×13 ס״מ מצב: שחיקה, לכלוך ושפשופים בכריכה; נייר צהוב/חום בהיר בדפי הפנים; כתם רטיבות קטן מאוד בקצה של כמה מהעמודים האחרונים. משקל: 170 גרם שיף מנסה להראות כי הדיונים על היינה אינם יכולים להצטמצם ל”משורר גרמני בלבד” או ”סופר יהודי בלבד”—משום שבביוגרפיה שלו, בעידן האמנציפציה ובסטריאוטיפים האירופיים ישנה חפיפה מתמדת, ובחפיפה זו נולדת דמותו ה”סקנדלית” של היינה. הספר מוקדש להיינריך היינה ולמה שמכונה ”נאו-ישראליטיזם”—מושג פולמוסי מהמאה ה-19. הפורמט הוא מכתבים לאדולף שטרודטמן, פובליציסט ומוציא לאור ידוע של היינה. המחבר הוא הרמן שיף, עיתונאי ומבקר שהשתתף באופן פעיל בדיונים יהודיים וספרותיים בשנות ה-60 של המאה ה-19. החוברת הפולמוסית כתובה בצורת ”מכתבים”—פניות המחבר לאדולף שטרודטמן (הביוגרף המרכזי הראשון של היינה). שיף מנסה להראות כי הדיון על היינה אינו יכול להצטמצם ל”משורר גרמני בלבד” או ”סופר יהודי בלבד”—משום שבביוגרפיה שלו, בעידן האמנציפציה ובסטריאוטיפים האירופיים ישנה חפיפה מתמדת, ובחפיפה זו נולדת דמותו ה”סקנדלית” של היינה. המחבר הוא הרמן שיף (1801–1867), סופר ופובליציסט גרמני (אגב, ממשפחתו של היינה). הספר פורסם 10 שנים לאחר מותו של היינה (1856) ונוגע בעצב החשוף של התקופה: ויכוחים סוערים על ”איזה היינה”—משורר גרמני, סופר יהודי, ”מומר”, ”יהודי מומר”—ואיך לפרש את הנושא היהודי בביוגרפיה ובטקסטים שלו. במאה ה-19, המונח ”נאו-ישראליטיזם” שימש לעיתים קרובות באופן עיתונאי ופולמוסי: ככינוי ל”ישראליות החדשה” (זהות יהודית/ארגון עצמי/אמנציפציה חדשה), לעיתים ברמז ללעג או האשמה. אצל שיף, זהו בדיוק נושא הדיון על היינה: עד כמה מוצאו היהודי, סביבתו היהודית ו”השאלה היהודית” משפיעים באמת על דמותו, על כתביו ועל קבלתם. זה אינו ”מחקר אקדמי”, אלא סדרת מאמרים-מכתבים: המחבר מתווכח, מבהיר עובדות, מביא דוגמאות, ומבצע סטיות ליריות/סרקסטיות—ז'אנר עיתונאי טיפוסי לשנות ה-60 של המאה ה-19. מבחינת התוכן (לפי הטקסט וקטעים אופייניים), החלוקה היא בערך כך: מסגרת ביוגרפית ו”הקשר המשפחתי-יהודי” של היינה בתחילת הספר ישנם פרטים גנאלוגיים/משפחתיים רבים ו”תיאור החיים היהודיים בהמבורג” כדי להראות את הסביבה שממנה הגיע היינה (הטקסט אף מזכיר את ענפי המשפחה). חיי היומיום, הנורמות הדתיות והפסיכולוגיה החברתית של יהודי גרמניה ישנם קטעים גדולים שבהם שיף מסביר מנהגים/נורמות מסוימות (למשל, על כשרות והצורך ב”כלים כפולים” וכו')—לא כאנתרופולוג, אלא כעיתונאי שרוצה להראות את ה”חיכוך” היומיומי והפסיכולוגי שנוצר על ידי סביבה מסורתית. עלילת ”הקרע/ההתבוללות/חציית הגבול” ישנם דיונים על נושאים כמו נישואין וגירושין דתיים, והסברים על פרטים כמו ארבע כנפות/ציצית (הטקסט מסביר את ה”ארבע כנפות” כאלמנט של לבוש מחייב/סימן החוק). זה חשוב לתזה של המחבר: הקונפליקט בין ”חוק/טקס” לבין החיים המודרניים. שיף דן בעמדותיו של היינה על אמנות/ספרות (למשל, הערותיו על אמנים, איורים וכו') ומציג את היינה כאדם שהוא בו זמנית אירוני ועקרוני, ”גרמני-מצפוני מדי” בספרות. ישנם עמודים פולמוסיים על תיאור היהודים בקלאסיקות (הסוחר מוונציה—אנטוניו, בסניו, שיילוק ואחרים—נבחנים ישירות), והטון חריף: המחבר תוקף את התפקידים המוסריים של הדמויות ואת האופן שבו הקורא רגיל להצדיקם. זה משתלב בנושא המרכזי של הספר: סטריאוטיפים תרבותיים צצים כל הזמן סביב היינה ו”השאלה היהודית”, ויש להתמודד איתם בכנות. הרמן שיף (נולד כדוד בר שיף, 1 במאי 1801 בהמבורג; נפטר ב-1 באפריל 1867 באותו מקום) היה סופר גרמני. הרמן שיף היה בן דודו של היינריך היינה. לאחר לימודי פילוסופיה בגטינגן, ברלין ויינה (עם דוקטורט ב-1825) עסק במוזיקה ובספרות. הוא עבר ללייפציג, שם ערך את כתב העת הספרותי ”מראת המשורר”. לאחר מכן עבר לברלין, שם שיתף פעולה עם כתבי עת שונים. בשנת 1835 חזר להמבורג. כאן עבד כעיתונאי. כדי להתפרנס, עסק גם כשחקן, מורה לסיף, משורר, מוזיקאי, רקדן בלט וכותב תווים. הוא חי בעוני רב ונפטר, לאחר שהוטבל לנצרות פרוטסטנטית, בבית מחסה לעניים. עם זאת, הוא נקבר בבית הקברות היהודי, שכן לא נמצא מסמך המעיד על הטבילה. כריסטיאן יוהאן היינריך היינה (נולד כהארי היינה; 13 בדצמבר 1797 – 17 בפברואר 1856) היה משורר, סופר ומבקר ספרות גרמני. הוא ידוע בעיקר מחוץ לגרמניה בזכות שירתו הלירית המוקדמת, שהולחנה בצורת לידר (שירי אמנות) על ידי מלחינים כמו רוברט שומאן ופרנץ שוברט. כיום, היינה זכור אולי בעיקר בזכות הביטוי שטבע: ”היכן ששורפים ספרים, ישרפו גם בני אדם”. אדולף היינריך שטרודטמן (24 במרץ 1829, בפלנסבורג, דוכסות שלזוויג, דנמרק – 17 במרץ 1879, בשטגליץ) היה משורר, עיתונאי, מתרגם והיסטוריון ספרות גרמני. הוא כתב ביוגרפיה מוקדמת של היינריך היינה והיגר לארצות הברית לתקופה מסוימת.