בידספיריט | שירי עם יהודיים מזרחיים, עורך:

שירי עם יהודיים מזרחיים, עורך: אלכסנדר אליאסברג, מהדורה ראשונה, 1918, בגרמנית - שירי עם של יהודי מזרח אירופה, בעריכת אלכסנדר אליאסברג, מהדורה ראשונה 1918, בגרמנית נבחרו, תורגמו ולוו בהערות על ידי אלכסנדר אליאסברג Georg Mueller, מינכן. מהדורה מוגבלת של 1500 עותקים. כולל 231 עמודים עם מספר מנגינות. כרוך על ידי Hübel & Denck בלייפציג לפי עיצוב של פלורה פלני. כריכה קשה מאוירת בליתוגרפיה, קצוות צהובים, גודל: 17.2×13.5 ס״מ. מצב: בלאי, שינויי צבע וכתמים על הכריכה; מספר קרעים בצירי השדרה; נייר צהוב / חום בהיר; העמוד האחרון כמעט מנותק. משקל: 250 גרם. שירי העם, שמקובצים בכרך זה, מושרים על ידי יהודי מזרח אירופה הן במולדתם (פולין, גליציה, בוקובינה, מערב רוסיה, הונגריה ורומניה) והן בארצות פזוריהם (ברוסיה עד סיביר, אנגליה וצפון אמריקה). למרות שרוב השירים עתיקים מאוד, תהליך התיעוד והאיסוף שלהם החל רק לאחרונה יחסית. (מתוך ההקדמה) אלכסנדר סמואילוביץ' אליאסברג (1878–1924) היה סופר, מתרגם ועורך רוסי. משנת 1906 התגורר בגרמניה, שם תרגם שירה ופרוזה רוסית לגרמנית. אליאסברג נולד למשפחה יהודית עשירה במינסק. בשנת 1902 סיים את לימודיו במחלקה לפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1906 עבר למינכן, בירת בוואריה. במינכן התיישב ברובע הספרותי והאמנותי שוואבינג. בשנת 1907 ערך את האנתולוגיה הראשונה של שירה רוסית שתורגמה לגרמנית, ”שירה רוסית מודרנית”. האנתולוגיה כללה יצירות של קונסטנטין בלמונט, ולרי בריוסוב, איוואן בונין, זינאידה גיפיוס, ניקולאי מינסקי ופדור סולוגוב. לצורך עריכת האוסף וקבלת הסכמתם, החל להתכתב עם המחברים. התכתבות זו הובילה לקשרים ידידותיים עם רבים מהם. ”אני מקבל את מכתבך עם תרגום מצורף ל'קריאתי לאוקיינוס'. תרגומך מעולה. לא רק שהוא מצוין באמת, אלא שנראה לי שלראשונה אני רואה מתרגם אמיתי, שמרגיש לא רק את האות של הטקסט אלא גם את כל הניואנסים של שירי...” — ק. בלמונט, 18 במרץ 1907 האנתולוגיה עוצבה על ידי אשתו של אליאסברג, זינאידה ניקולייבנה וסילייבה, בוגרת בית הספר לאמנות הפרטי של היינריך קניר. במקביל, החל אליאסברג לשתף פעולה עם כתב העת הספרותי והביקורתי ”וסי” שפורסם במוסקבה. בגיליון 9 של ”וסי” בשנת 1907 פורסם ”סיפורו של רועה המנזר” מאת הסופר האוסטרי מקס מל, בתרגומו של אליאסברג, יחד עם מאמרו על מל וכריסטיאן מורגנשטרן (שניהם היו אז סופרים לא מוכרים ברוסיה ובגרמניה). בשנים 1908–1909 הפך למעשה לכתב הגרמני של המגזין, ותרם בקביעות מאמרים על ספרות גרמנית עכשווית. לאחר סגירת המגזין בשנת 1909, החל לעבוד עם כתב העת ”רוסקאיה מיסל”. שם המשיך להציג לקוראים את הספרות הגרמנית. הוא כתב מאמרים על סופרים בודדים (דטלף פון ליליינקרון, מקס ברוד) ותרגומים (הנובלה של מ. ברוד ”המשרתת הצ'כית”). מאמריו של אליאסברג ב”וסי” ו”רוסקאיה מיסל” מספקים פנורמה של הספרות הגרמנית בין השנים 1908 ל-1913. במקביל לפרסומיו ברוסיה, פרסם אליאסברג רבות גם בגרמניה. תרגומיו הוכרו בגרמניה שלפני המלחמה ובתקופת ויימאר כמדויקים ובעלי סגנון ללא דופי. ”במהלך 18 שנותיו בחו”ל,” דיווח כרוניקל בית הסופרים (1922, גיליונות 8-9), ”תרגם אליאסברג כ-70 כרכים של סופרים רוסים וערך את האנתולוגיות 'ספרות רוסית בפורטרטים' (מינכן, 1922, מהדורה שנייה 1923) ו'גלריית הספרות הרוסית' (מינכן, 1922), שנתפסו כאנציקלופדיה; הופעה בעמודיהן נחשבה להכרה ותהילה לא רק בגרמניה.” הוא תרגם לא רק שירה רוסית עכשווית אלא גם פרוזה (מפושקין ועד צ'כוב). אליאסברג תרגם גם יצירות של סופרים גרמנים ליידיש. בסוף 1922, אשתו, האמנית ז. נ. וסילייבה, הסתבכה בשערורייה מתוקשרת. לאחר מספר הצהרות פומביות (ברחוב) שפורשו כאנטי-גרמניות, הובאה למשפט, נמצאה אשמה ונידונה לחמישה חודשי מאסר. אליאסברג ובנה נאלצו לעזוב את מינכן ולעבור לברלין. הוא נפטר בברלין ב-26 ביולי 1924 מהתקף לב.