בידספיריט | וארנהאגן פון אנסה. מכתבים לידידה.

וארנהאגן פון אנסה. מכתבים לידידה. מהשנים 1844 עד 1853, מהדורה ראשונה, 1860, בגרמנית - ורנהאגן פון אנסה. מכתבים לידידה. משנות 1844 עד 1853, מהדורה ראשונה, 1860 ורנהאגן פון אנסה, (קרל אוגוסט). מכתבים לידידה. [אמלי בלטה]. משנות 1844 עד 1853. המבורג, הופמן וקמפה, 1860. קטן-8°. דף שער, כולל 298 עמודים. כריכה קשה עם תוויות מודבקות עם כותרת על הלוח והשדרה, גודל: 18×13 ס״מ. מצב: שחיקה מסוימת בכריכה; כתמי יושן על דף השער ודף הפתיחה; כתמים אקראיים פנימיים. משקל: 245 גרם. קרל אוגוסט ורנהאגן פון אנסה נישא בשנת 1814 לסלוניסטית רחל לוין לאחר שהתגיירה לנצרות. ורנהאגן היה מסור לה ומצא בה תמיכה ועידוד. היא הייתה אחת ממקורות ההשראה המרכזיים שלו כסופר. הוא מעולם לא התאושש לחלוטין ממותה בשנת 1833, אך פרסם כרכים לזכרה שכללו מבחר מכתביה: ”רחל, ספר זיכרון לחבריה” (3 כרכים, 1834) ו”גלריה של דיוקנאות ממעגל רחל” (2 כרכים, 1836). קרל אוגוסט ורנהאגן פון אנסה (21 בפברואר 1785 בדיסלדורף – 10 באוקטובר 1858 בברלין) היה ביוגרף, דיפלומט וחייל גרמני. הוא נולד בדיסלדורף, אחיה הצעיר של רוזה מריה ורנהאגן, משוררת, סופרת ומחנכת ידועה. הוא למד רפואה בברלין, אך רוב זמנו הוקדש ללימודי פילוסופיה וספרות, אותם למד לעומק בהאלה וטיבינגן. הוא החל את הקריירה הספרותית שלו בשנת 1804 בשיתוף פעולה עם אדלברט פון שאמיסו על ”אלמנך המוזות של ברלין”. בשנת 1809 הצטרף לצבא האוסטרי הראשי תחת הארכידוכס קרל, ושירת בקרב וגרם, שם נפצע ביום הראשון, 5 ביולי. לאחר מכן מונה לעוזר לנסיך בנטהיים, אותו ליווה לפריז, שם המשיך בלימודיו. בשנת 1812 נכנס לשירות האזרחי הפרוסי בברלין, אך עזב במהרה לשירות הרוסי כקפטן. הוא שירת בקורפוס של טטנבורן כעוזר לטטנבורן בנסיעות להמבורג ולפריז. הוא תיעד את חוויותיו ב”סיפור האירועים בהמבורג” (לונדון, 1813) וב”סיפור מסעות המלחמה של טטנבורן” (1814). הוא עבד כמורה ומשרת בבתים של כמה משפחות מהבורגנות היהודית העשירה. זה אפשר לו להכיר דמויות צעירות בזמנו, חלקן כבר מפורסמות, כמו: אדלברט פון שאמיסו, יוסטינוס קרנר, פרידריך דה לה מוט פוקה, לודוויג אוהלנד ומשוררים רומנטיים נוספים. הוא ליווה את הנסיך הרדנברג לקונגרס וינה בשנת 1814, ובין השנים 1815 ל-1819 שימש כשר-תושב פרוסי בקרלסרוהה. לאחר 1819 התגורר בעיקר בברלין, ונשא את התואר ”יועץ סודי לענייני חוץ”. לא הייתה לו משרה רשמית קבועה, אך לעיתים קרובות הועסק בעסקי מדינה חשובים. הוא ניהל תכתובת נרחבת עם אלכסנדר פון הומבולדט, ושני כרכים של מכתביו של הומבולדט אליו פורסמו. ב-10 באוקטובר 1858, בעת ששיחק שחמט עם אחייניתו, קרל אוגוסט ורנהאגן פון אנסה נפטר מסיבות לא ידועות. מילותיו האחרונות, זמן קצר לפני מותו, היו: ”הפסדתי”. כתבים למרות שפיתח מוניטין כסופר דמיוני וביקורתי, הוא מפורסם בעיקר כביוגרף. הייתה לו יכולת יוצאת דופן לקבץ עובדות יחד ולהבליט את משמעותן המהותית. סגנונו מתאפיין בעוצמה, חן וטוהר. בין יצירותיו המרכזיות: ”גתה בעדויות בני דורו” (1824) ”אנדרטאות ביוגרפיות” (5 כרכים, 1824–1830; מהדורה שלישית, 1872) ביוגרפיות של הגנרל פון זיידליץ (1834), פילדמרשל גבהרד לברכט פון בליכר, מנצח על נפוליאון בווטרלו, סופיה שארלוטה, מלכת פרוסיה (1837), פילדמרשל שוורין (1841), פילדמרשל קית' (1844), והגנרל בולוב פון דנוויץ (1853). זיכרונותיו וכתבים מעורבים פורסמו בתשעה כרכים בשנים 1843–1859, כאשר שני הכרכים האחרונים פורסמו לאחר מותו. אחייניתו, לודמילה אסינג, ערכה בין השנים 1860 ל-1867 מספר כרכים של תכתובותיו עם אישים בולטים ויומניו (14 כרכים, 1861–1870). ”דפים מההיסטוריה הפרוסית” פורסמו בחמישה כרכים (1868–1869); תכתובותיו עם אשתו, רחל, פורסמו בשישה כרכים בשנים 1874–1875; ותכתובותיו עם קרלייל בשנת 1892. כתביו הנבחרים פורסמו ב-19 כרכים בשנים 1871–1876.