בידספיריט | איגנץ צולשאן, ניצול שואה, אוטוגרף

איגנץ צולשאן, ניצול שואה, אוטוגרף על ספרו ”Das Rassenproblem”, מהדורה שנייה, 1911, בגרמנית - איגנץ צולשאן, ניצול שואה, אוטוגרף על ספרו: ”Das Rassenproblem”, מהדורה שנייה, 1911, בגרמנית Das Rassenproblem. Unter besonderer Beruecksichtigung der theoretischen Grundlagen der judischen Rassenfrage. אוטוגרף של המחבר על עמוד השער, 1914. וינה, לייפציג, בראומילר 1911. מהדורה שנייה, מתוקנת ומורחבת. כולל XVI, 509 עמודים. כריכה קשה מבד, קצוות ירוקים, גודל: 23×16 ס״מ. מצב: כריכה שחוקה, שפשופים, כתמים, שינויי צבע; קרעים בצירי השדרה ונזק לקצוות השדרה; קרע בנייר בין דפי הפנים; כמה חורי תולעים בעמודים הראשונים; מספר עמודים עם כתמי יושן סמוך לשדרה. משקל: 890 גרם. היסטוריה תרבותית יהודית, פילוסופיה, אנתרופולוגיה, ציונות, מחקרי גזע, שאלת הגזע, אנטישמיות, בעיית הגזע, הניגוד בין ארים ללא-ארים, נטיות גזעיות הודו-אירופיות, יהדות, דת יהודית, שנאת גזע יהודית, סיסטמטיקה גזעית, הבדלים גזעיים, מאפיינים גזעיים של עמים גרמאניים ושל יהודים, תורשה, השלכות של נישואי קרובים ותערובת גזעית, נישואי קרובים בקרב יהודים, ערך תרבותי של הגזע היהודי, היסטוריה כלכלית של יהודים בימי הביניים, ערך היהודים לתרבות האינטלקטואלית של האנושות, היעדר אידיאלים בקרב יהודים, הגדרת השאלה היהודית, יהודים כאובייקט של פיתוח כלכלי. איגנץ צולשאן (נולד ב-28 במאי 1877 בארלאך, אוסטרו-הונגריה; נפטר ב-25 בדצמבר 1948 בלונדון) היה רופא ואנתרופולוג אוסטרי-בריטי. איגנץ צולשאן היה בן למשפחה יהודית; היו לו שני אחים, שניהם נמלטו מהשואה. הוא למד רפואה באוניברסיטת וינה. עבד כרדיולוג בקרלסבד (קרלובי וארי) ונשאר שם לאחר הקמת צ'כוסלובקיה ב-1918, אז קיבל אזרחות. צולשאן היה ציוני. הוא קידם את פיתוח שירות הרנטגן הרפואי במרכז הרפואי הדסה בירושלים והחזיק במעמד ייעוצי בקונגרס היהודי העולמי (WJC), שהוקם ב-1936. משנת 1910 ואילך פרסם בנושא מה שכונה אז ”שאלת הגזע”, בניסיון להתמודד עם הפרסומים האנטישמיים המשפיעים של יוסטון סטיוארט צ'מברלין. ב-1937 ייסד ”אגודה למחקר מדעי של שאלת הגזע”. צולשאן נישא למתרגמת רות וולשטיינר (1904–1993), עורכת שותפה של כתב העת Das Blaue Heft, בשנת 1938. לאחר הסכם מינכן ב-1938, חבל הסודטים הופרד מצ'כוסלובקיה וסופח לגרמניה הנאצית. צולשאן נאלץ לוותר על מרפאתו הרפואית בקרלובי וארי ונמלט דרך הונגריה לזאגרב בממלכת יוגוסלביה. ב-1939 עבר עם אשתו לאנגליה. בלונדון, במהלך מלחמת העולם השנייה, היה פעיל בארגוני עזרה עצמית לפליטים צ'כוסלובקים. הוא תרם לתוכנית הרדיו בשפה הגרמנית של ה-BBC. ב-1942 הוענק לו מעמד אורח במכון המלכותי לאנתרופולוגיה של בריטניה ואירלנד.