בידספיריט | פרנץ רוזנצווייג, יהודה הלוי. תשעים

פרנץ רוזנצווייג, יהודה הלוי. תשעים ושניים מזמורים ושירים, גרמנית, 1926 - פרנץ רוזנצווייג, יהודה הלוי. תשעים ושניים מזמורים ושירים, גרמנית, 1926 עם אחרית דבר והערות. מהדורה שנייה של שישים מזמורים ושירים. למברט שניידר, ללא שנה [1926], ברלין. כולל 262 עמודים, אקס ליבריס יהודי ליתוגרפי. כריכה קשה מבד, גודל: 28×20 ס״מ. מצב: חותמות ספרייה; שינויי צבע בכריכה ובשדרה; קרעים קטנים בצירים למעלה ולמטה; טביעות אצבעות בדפי הפתיחה והעמודים הראשונים; נייר מצהיב. משקל: 950 גרם. לצד תרגום התנ”ך המשותף עם מרטין בובר, זהו התרגום המשמעותי השני של רוזנצווייג מהעברית. פרנץ רוזנצווייג (1886–1929) נחשב לאחד ההוגים היהודים המקוריים ביותר של התקופה המודרנית. כהיסטוריון של הפילוסופיה, רוזנצווייג מילא תפקיד קצר אך משמעותי בתחייה הנאו-הגליאנית בזירה האינטלקטואלית הגרמנית של שנות ה-1910. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, הוא שאף להביא ל”חידוש מוחלט של החשיבה” באמצעות סינתזה חדשה של פילוסופיה ותיאולוגיה, אותה כינה ”החשיבה החדשה”. תיאורו של רוזנצווייג את ההתגלות כקריאה מהאחר המוחלט עיצב את מהלך התיאולוגיה היהודית והנוצרית בראשית המאה ה-20. הרהוריו על סופיות האדם ועל הממדים הזמניים של החוויה האנושית השפיעו באופן מתמשך על האקזיסטנציאליזם של המאה ה-20; ותיאורו את הדיאלוג הציג את הקשר הבין-אישי בין ”אני” ל”אתה” כמרכיב מהותי של העצמיות וכמוביל לתוצאות קהילתיות גואלות. רוזנצווייג עסק בשני פרויקטים מרכזיים של תרגום, ובמיוחד בתרגום התנ”ך לגרמנית בשיתוף עם מרטין בובר. הוא ייסד מרכז לחינוך יהודי למבוגרים בפרנקפורט – ”בית המדרש” – שמשך את האינטלקטואלים היהודים-גרמנים הצעירים החשובים ביותר של זמנו, ועד היום נחשב למודל לתוכניות חינוכיות מסוג זה. תהילתו של רוזנצווייג, במיוחד בחוגים אינטלקטואליים יהודיים ונוצריים, נובעת במידה רבה מהביוגרפיה המרתקת שלו, שכללה כמעט-התנצרות, חזרה מעוררת השראה ליהדות, כתיבת תחילת יצירתו הגדולה על גבי גלויות צבאיות שנשלחו מהחזית הבלקנית, נטישת קריירה אקדמית מבטיחה כדי לחיות וללמד בקהילה היהודית בפרנקפורט, ומאמציו ההרואיים להמשיך לחשוב, לכתוב ולעבוד בקהילה לאחר שנכנע לשיתוק שנגרם על ידי ALS. אך חשיבותו הפילוסופית הייחודית של רוזנצווייג נשענת כמעט לחלוטין על כתיבת מה שנחשב אולי ליצירה הגדולה ביותר של הפילוסופיה היהודית המודרנית: ”כוכב הגאולה”. ”כוכב הגאולה” הוא מערכת פילוסופית המבקשת לתת תיאור מקיף ומפורט של ”הכל” ושל מקומו של האדם בתוך ”הכל” הזה. זוהי מערכת שבה ל”התגלות” תפקיד רעיוני ומתודולוגי חיוני, ושבה נטען כי היהדות והנצרות מציעות, כל אחת דרך לוח השנה הליטורגי שלה, הצצות לאחדות הגואלת של ה”הכל” שהפילוסוף מבקש להכיר.