בידספיריט | Aus Darmstadts Vergangenheit מאת אדולף

Aus Darmstadts Vergangenheit מאת אדולף מולר, מאויר, 1930, בגרמנית - מעברו של דרמשטאדט מאת אדולף מילר, מאויר, 1930, בגרמנית מעברו של דרמשטאדט. בהזמנת הנהלת העיר. הוצאה עצמית של עיריית דרמשטאדט, ו. שרטר, 1930, כולל 216 עמודים, 18 לוחות מודפסים דו-צדדית, 2 מפות, כריכה רכה, כריכה קדמית ליטוגרפית, גודל: 24×16.5 ס״מ. מצב: קצוות הכריכה פגומים; רצועת תיקון בין הכריכה הקדמית לדף הפנימי; סימני שימוש קלים; מספר עמודים עם כתמי יושן. משקל: 540 גרם. אדולף מילר (19 במרץ 1890, אופנבך – 25 בינואר 1956, דרמשטאדט) היה מנהל ארכיון העיר דרמשטאדט, ספריית העיר ומוזיאון העיר. מילר הוכשר כמורה, אך בין השנים 1919 ל-1925 למד גם היסטוריה והיסטוריה ספרותית בפרנקפורט, והשלים את הדוקטורט שלו ב-1925 עם עבודת מחקר על ”יוהאן יעקב פון וילמר כפוליטיקאי (1760–1838).” באותה שנה החל לעבוד כארכיונאי חלקי בארכיון העיר דרמשטאדט, וב-1929 הפך לארכיונאי במשרה מלאה. תפקיד זה כלל גם את ניהול מוזיאון העיר, ומ-1934 גם את ספריית העיר. עבודת הדוקטורט של אדולף מילר גרסת הספר של עבודת הדוקטורט של אדולף מילר, 1925 מדריכי העיר דרמשטאדט ציינו אותו כ”מילר, ד”ר לפילוסופיה, מנהל ספריית העיר, זודרשטראסה 107” (1935/1941). לאחר המלחמה, התגורר תחילה בנויטש, ולאחר מכן במינכן. בתחילת שנות ה-50 חזר לדרמשטאדט והתיישב באליזבתנשטראסה 72 (”ד”ר לפילוסופיה, מנהל ארכיון בגמלאות”). מילר הצטרף למפלגה הנאצית (NSDAP) ב-1933 וכתב את הספר ”על תולדות השאלה היהודית” ב-1937. עמדתו האנטישמית, ואף האנטי-יהודית הקיצונית, ניכרת כבר מההתחלה: ”זה זמן רב היה טאבו בחוגים אקדמיים לדבר על השאלה היהודית. להיות מואשם ב'אנטישמיות' היה אישום קטלני עבור חוקר. אך כל מי שהחזיק בדעות שונות מאלה של המעמד השליט כונה 'אנטישמי.' הקבוצה היחידה שהורשתה לדבר בתחום זה כללה יהודים.... בין השנים 1922 ל-1928 פורסמו 46 עבודות דוקטורט על היסטוריה יהודית. כל המחברים היו יהודים. המחקר והביקורת היו אפוא בידי יהודים.”... ”רוב הספרות הקיימת חסרת ערך כי נכתבה על ידי יהודים.” מילר מציג גם את דעותיו הנאציות ב”היסטוריה של עיר דרמשטאדט,” שנכללה במדריכי העיר (AB) משנת 1933 ואילך. להלן מספר דוגמאות להמחשת עמדתו: 16 באפריל 1917: חתרנות מרקסיסטית מובילה לשביתות בגרמניה. (AB 1934, עמוד 66) 30 באוקטובר 1918: צוות צי הים הפתוח, שהושחת על ידי תעמולה מרקסיסטית שיטתית, מסרב לצאת לים. (AB 1934, עמוד 72) 4 בנובמבר 1918: המרקסיסטים האוסמן ונוסקה, שנשלחו לקיל, מונעים את דיכוי המרד בכוח. (AB 1934, עמוד 72) 24 בנובמבר 1918: ראש ממשלת בוואריה, המרקסיסט קוסמנובסקי-אייסנר, מספק בכוונה לחבר הלאומים חומר מזויף להוכחת אשמת גרמניה במלחמה. (AB 1934, עמוד 74) 25 בפברואר 1920: תוכנית ה-NSDAP מוכרזת בעצרת המונית באולם הפסטיבלים של הופבראוהאוס במינכן. (AB 1935, עמוד 63) 4 בפברואר 1921: אדולף היטלר נואם במינכן בפני העצרת ההמונית הראשונה. (AB 1935, עמוד 67) 14 באוקטובר 1921: בסצסיה של דרמשטאדט, היושב ראש נואם בנושא: ”בגידת הגרמניות.” הוא מתייחס לשנאה המצטברת כלפי יהודים לאחר המלחמה. (AB 1935, עמוד 70) 4 בנובמבר 1921: במינכן, מרקסיסטים מנסים לשבש אסיפה נאציונל-סוציאליסטית בהופבראוהאוס. ארבעים ושישה סדרנים נאציונל-סוציאליסטים, חיילי חזית, משליכים אותם החוצה עם ראשים מדממים. ה-SA מוקם. (AB 1935, עמוד 71) 21 במרץ 1922: התנועה הנאציונל-סוציאליסטית מתפשטת לאיטה ברחבי הרייך. (AB 1935, עמוד 72) 24 ביוני 1922: שר הרייך ד”ר רתנאו נורה למוות. (AB 1935, עמוד 73) (הערה: רתנאו נרצח על ידי פשיסטים!) 26 במאי 1923: אלברט לאו שלאגטאר נורה למוות על ידי הצרפתים בדיסלדורף. (AB 1935, עמוד 77) 8/9 ביוני 1923: במהלך הלילה, רכבת הנושאת את גופתו של שלאגטאר מגיעה לתחנת דרמשטאדט. קהל של אלפים רבים הגיע לכבד את הגיבור. רקטור האוניברסיטה הטכנית, פרופסור ד”ר פטרסן, וחבר הפרלמנט ממפלגת העם הלאומית הגרמנית, קינדט, נואמים. (AB 1935, עמוד 77) 8 בנובמבר 1923: אדולף היטלר מנסה להקים דיקטטורה לאומית במינכן. (AB 1935, עמוד 79) 9 בנובמבר 1923: יוזמתו של היטלר נכשלת בשל בגידת הריאקציונרים הבווארים. שישה עשר גרמנים אמיצים נופלים תחת כדורי הריאקציונרים מול פלדהרנהאלה במינכן. (AB 1935, עמוד 79)